המגזר השלישי בישראל: המהפכה החברתית בעידן המודרני

המגזר השלישי הוא בעצם כל הארגונים החברתיים שעובדים בשטח כדי לעזור לאנשים, אבל הם לא חלק מהממשלה ולא עסקים רגילים שרוצים להרוויח כסף. בישראל, יש היום המון ארגונים כאלה, מעמותות קטנות ועד ארגונים גדולים, והם עוסקים בנושאים רבים שמחייבים תשומת לב ציבורית, והדבר המדהים הוא שהארגונים האלה ממלאים היום תפקיד ענק בחברה, ובלעדיהם הרבה אנשים פשוט היו נופלים בין הכיסאות. מה כדאי שתדעו על המגזר הזה? המשיכו לקרוא!

המגזר השלישי (שנקרא גם המגזר ההתנדבותי או מגזר הארגונים בלי מטרות רווח) כולל ארגונים שפועלים למען מטרות חברתיות וציבוריות, והם לא חלק מהממשלה או מעסקים רגילים. הארגונים האלה מתאפיינים ברצון לעזור לאחרים, אין להם בעלים פרטיים והם נשענים על תרומות והתנדבות של אנשים. הם עובדים לקדם נושאים חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וחינוכיים, והם נותנים שירותים ועזרה לאוכלוסיות חלשות שלא תמיד מקבלות מענה מהמערכת הציבורית.

למגזר השלישי יש תפקיד מפתח בחיזוק החברה והדמוקרטיה בישראל, כי הארגונים האלה מאפשרים לאזרחים להשמיע את קולם ולהשפיע, והם נותנים ביטוי למגוון רחב של קבוצות באוכלוסייה. הם מייצגים אינטרסים שלפעמים נדחקים לשוליים בשיח הציבורי ופועלים לשנות מדיניות ולקדם שיפורים בתחומי רווחה, חינוך ובריאות. בנוסף לכך, ארגוני המגזר השלישי משלימים את השירותים שהמדינה מספקת ועוזרים ישירות לאנשים ומשפחות במצבי מצוקה, וכך הם עוזרים לצמצם פערים ולקדם שוויון בחברה הישראלית.

המגזר השלישי בישראל התחיל לפעול עוד לפני שהמדינה קמה. בתקופת היישוב היהודי, ארגונים בלי מטרות רווח והתארגנויות מתנדבים סיפקו שירותים לחברה ולחינוך, והם יצרו בסיס לפעילות ציבורית רחבה. אחרי הקמת המדינה, המגזר השלישי המשיך לגדול, אבל נשאר די קטן ומוגבל בתפקידים שמילא, דבר שקרה כי בעשורים הראשונים רווחה התפיסה של "מדינת רווחה", לפיה תפקידה העיקרי של המדינה הוא לספק את השירותים החברתיים לתושבים.

מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, כשהמדינה התחילה לאמץ כלכלה ניאו ליברלית וצמצמה את השירותים החברתיים שהיא מספקת, המגזר השלישי בישראל התחיל לגדול ולהתפתח, כך שמספר העמותות והארגונים גדל באופן ניכר וגם תחומי הפעילות שלהם התרחבו מאוד. בעבר הארגונים האלה עזרו בעיקר לאנשים במצוקה, אבל היום הם עוסקים בהרבה נושאים שונים, מקידום זכויות של קבוצות מיעוטים, דרך הגנה על הסביבה וקיימות ועד יוזמות חברתיות וטכנולוגיות חדשניות. בנוסף לכך, גם כמות המשאבים והתרומות שהמגזר השלישי מצליח לגייס גדלה, והיא הפכה למקור מימון משמעותי שמשלים את ההכנסות העצמיות והתמיכה מהממשלה.

ארגונים חברתיים מחפשים דרכים להגדיל את ההשפעה שלהם ולקדם שינוי משמעותי, ולכן הם יוצרים הרבה פעמים שיתופי פעולה עם הממשלה והמגזר העסקי. שיתופי פעולה כאלה כוללים מימון משותף של פרויקטים, פיתוח תוכניות לרווחת הציבור או אספקת שירותים משלימים. למשל, עמותות רבות מפעילות יוזמות קהילתיות ביחד עם העיריות והמועצות המקומיות או מקבלות תמיכה מעסקים במסגרת פעילויות אחריות חברתית. החיבורים האלה עוזרים לארגונים החברתיים להרחיב את הפעילות שלהם, לגייס יותר משאבים ולהגיע לקהל גדול יותר.

יש סיבות רבות לאופטימיות לגבי עתיד המגזר השלישי בישראל, כי הדרישה לשירותים חברתיים וקהילתיים תמשיך לצמוח, במיוחד כשהמצב הכלכלי נעשה מורכב יותר והפערים בחברה מתרחבים. בנוסף לכך, לאחרונה אפשר לראות התעוררות בחברה האזרחית כשיותר ישראלים מודעים לנושאים חברתיים וסביבתיים. המגמות האלה יוצרות אפשרויות חדשות למגזר השלישי להרחיב את ההשפעה שלו ולמשוך תמיכה רחבה יותר מהציבור.

המגזר השלישי בישראל הוא מרחב של ארגונים בלי מטרות רווח שפועלים למען מטרות חברתיות, ולא שייכים לממשלה או לעסקים רגילים, והם מתאפיינים ברצון לעזור לאחרים. הארגונים האלה מעניקים שירותים חיוניים בתחומי הרווחה, חינוך, בריאות, תרבות וסביבה, והם משלימים את פעילות הממשלה ומסייעים לאוכלוסיות שלא תמיד מקבלות מענה מהמערכת הציבורית. אף שהמגזר השלישי מתמודד עם אתגרים משמעותיים של מימון ושקיפות, יש סיבות לאופטימיות בנוגע לעתידו, והשפעתו על החברה הישראלית רק הולכת וגדלה, כי יש לו תפקיד מרכזי בקידום שינוי חברתי משמעותי בישראל.