שלוחות וחברות הי-טק ישראליות נשארים "בינתיים" באוקראינה

יום א', 13 במרץ 2022

נראה כי הידיעות על "עזיבה המונית" של מנהלי היי-טק ישראלים את אוקראינה היו מוקדמות ואולי מוגזמות...

העבודה באוקראינה נמשכת כמעט כרגיל נכון לעכשיו כאשר בעוד שיש חברות שמדווחות על מתיחות וירידה בתפוקה באחרות  מעידים על שיגרה ואווירה של עסקים כרגיל לא רק במקומות העבודה אלא גם ברחובות ובמקומות הבילוי. 
 
"העבודה באוקראינה לא מושבתת כרגע, אבל יש ירידה בתפוקה ובהיקפי העבודה, העובדים מוטרדים, דואגים למשפחות שלהם, המתיחות גדולה. מנהלים ישראלים שהיו שם התפנו ובכלל יש תחושה של לחץ. אנחנו שלחנו לעובדים שלנו חבילות עידוד, כמו ששולחים פה ליישובי עוטף עזה בזמן מבצע", מספר אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש ומיקור חוץ בקבוצת אמן, שמספקת שירותי מיקור חוץ ופרוייקטים במספר אתרים כולל ברוסיה, סרביה, אוקראינה ופורטוגל. 
 
"אני מעריך שאם תימשך המלחמה, בהדרגה תהיה הסבה של מרכזי פיתוח מאוקראינה למקומות אחרים שהכיוון שאנחנו הלכנו אליו זה פורטוגל, בה אנחנו נהנים ממדינה שהיא חלק מהאיחוד האירופי, עם מספר גדול של בוגרים במקצועות מדעי המחשב דומה לישראל ומחירים שהם מעט יותר גבוהים ממזרח אירופה,  ועדיין הרבה יותר נמוכים מבישראל", הוא אומר. 
 
לעומת זאת, אלכסיי שלימוב, מנכ"ל חברת איסטרן פיק שמעסיקה באוקראינה 250 עובדים, מפתחי תוכנה ומהנדסים המספקים שירותים לחברות הייטק שמהן כ-40% ישראליות אומר שהכל רגיל לחלוטין באוקראינה. "אתמול חזרתי הבייתה אחרי שבועיים באוקראינה, נמל התעופה ריק אבל הכל רגיל, 20% מהעובדים מגיעים למשרד ו-80% עובדים מהבית גם בגלל הקורונה"
 
הלקוחות של שלימוב מישראל, מארה"ב ובריטניה מודאגים ומתקשרים כל הזמן לבדוק מה המצב. "יש לנו משרדים בבולגריה ובקפריסין ואם יהיה צורך נוכל להעביר את העובדים אבל אני ממש לא חושב שנגיע למצב הזה", הוא אומר. 
 
גלית רבי, VP HR בגסטי (Guesty) שמעסיקה 400 עובדים בעולם, ביניהם 40 עובדי פיתוח ותמיכה באוקראינה בערים קייב ולביב, חושבת שהמנהלים בישראל כרגע יותר מתוחים מהמצב מאשר העובדים באוקראינה. "אנחנו מאוד בקשר איתם, מאוד נערכים אבל התחושה מהצד השני היא שהם בסדר,
אנחנו כבר נערכים לתרחיש של העברת עובדים אבל מבחינתם זה לא על הפרק כרגע. המתח והדריכות הם יותר בצד שלנו, קצת בדומה לכך ששומעים שיש טילים בישראל על תל אביב, אנחנו מאוד דואגים והם כרגע פחות", היא אומרת. 
 
החברה נערכת להרחקת עובדים מאיזורי הקרב אם יהיה או העברתם באופן זמני לפולין או ישראל. עם זאת, נכון להיום הכל מתנהל כרגיל והחברה אף ממשיכה לגייס עובדים באוקראינה גם ברגעים אלה. 
 
בחברת AppsFlyer, שמפתחת טכנולוגיות למדידה וייעול של פעילות שיווקית, ומעסיקה באתר בקייב 30 עובדות ועובדים הציעו לעובדים את האפשרות לשנות מקום מגורים לשלושה חודשים עם אפשרות להארכה בהתאם למצב. "העובדים יכולים לבחור לעבור למיקום אחר באוקראינה או למדינה אחרת בהתאם למה שמתאים להם. הם יקבלו מענק של 1,500 דולר לכל חודש על מנת לסייע במעבר וכרגע יש שלושה עובדים שהביעו רצון לעבור, אחד מהם עבר לקפריסין", אומרת מורן שוהם וייזר, R&D/Product Senior HR Director ב-AppsFlyer. 
"חשוב לומר שבמידה והמצב יחמיר או ימשיך אנחנו נהיה קשובים לעובדים ולצרכים שלהם ונעשה הכל על מנת שימישכו להרגיש בטוחים ושקטים."
 
לפי הערכות, חברות היי-טק ישראליות מעסיקות כ-15 אלף עובדים במדינה, רובם המכריע מפתחים.
 
המפתחים האוקראינים הפכו למבוקשים בשל היותם עובדים מיומנים המבקשים שכר נמוך מזה המקובל בישראל, וכן בשל העובדה כי מרחק הטיסה קצר ואזור הזמן זהה.
 
כבר לפני הפלישה הרוסית החלו סטארט-אפים להציע לעובדיהם באוקראינה חבילות סיוע או עזרה במעבר למדינה אחרת. כך למשל, וויקס, המחזיקה מרכז פיתוח גדול באוקראינה שבו מועסקים כ-1,000 עובדים, הציעה לעובדיה במדינה לעבור יחד עם משפחותיהם לטורקיה או לפולין. ואולם נראה כי למרות ההצעות של חברות רבות, לא כל העובדים רצו לעזוב. חלקם אולי עשו זאת משום שלא האמינו שהפלישה אכן תבוא, וחלקם ממניעים לאומניים.
 
בחברת אופטימוב, המעסיקה כ-20 עובדים ברחבי אוקראינה, רובם בתפקידי פיתוח, מספרים כי אף שהציעו לכולם סיוע בעזיבה - רק שמונה עובדים נעזרו בסיוע כדי להתפנות למדינות אחרות באירופה.
 
בהרבה חברות תוכניות החירום נשלפו, אך עובדי ההיי-טק הישראלי באוקראינה מעדיפים לא להתפנות.
 
גם חברת הסטארט-אפ הישראלית ווצ'פול, המנתחת וחושפת חוויות משתמש באפליקציות ואתרים פופולריים, גיבשה תוכנית סיוע להעברת העובדים האוקראינים להונגריה. אך נכון לעכשיו, העובדים האוקראינים לא מעוניינים בכך ומעדיפים לא לצאת מהמדינה, ובחברה עוקבים אחר ההתפתחויות.
 
אחד האתגרים שחברות רבות נערכות אליו הוא תרחיש של קריסת הבנקים או המערכות הפיננסיות במדינה, מה שיקשה על תשלום לעובדים. תרחיש כזה גם יקשה על עובדים לוודא שהכסף שמשולם להם אכן יישאר בחזקתם, ולא ייעלם במקרה שבו הבנקים קורסים.
 
"לפני 10 ימים, לבקשת העובדים בשל החשש שלהם מהפלת הבנקים, הקדמנו לכל העובדים באוקראינה את המשכורות ושילמנו להם מראש על כמה חודשים, כך שהם יוכלו להיות נגישים למזומן ולא להיות תלויים במערכת הבנקאית", מספר ל-TheMarker אמיר אורעד, מנכ"ל סייסנס. לדבריו, החברה מעסיקה כ-150 עובדים באוקראינה.
 
גם בחברת ורביט, המעסיקה כמה עשרות עובדים במדינה, נקטו בצעד דומה. "אתמול כשהעניינים התחממו הודענו לעובדים באוקראינה כי אנחנו מקדימים את תשלום השכר על פברואר", מספרת רותי בן אשר לביא, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה.
 
בסיכום נראה כי חברות באוקראינה נאלצות להתמודד עם ירידה בכוח העבודה. גם חברות שהעבירו עובדים או נתנו לעובדים סיוע באיתור מקום מגורים חלופי עדיין נאלצות להתמודד עם ירידה בתפוקה.