לקראת אישור בחקיקה: הטבות לסטארט־אפים וכן לחברות טכנולוגיה מבוססות

יום א', 3 באפריל 2022
 
 
בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה נחשפה שורת הטבות (שבהן תומך משרד האוצר)  לסקטור ההייטק.
 
הצעת החוק כוללת שתי הטבות ייעודיות לסטארט-אפים ושלוש הטבות מס אחרות לחברות טכנולוגיה מבוססות וגדולות. 
 
השאלה היא - עד כמה נדרשת הוצאה זו מתקציב הממשלה (קרי האזרחים) כאשר בשנת 2021 היקף הגיוסים הגיע ל-31 מיליארד דולר,  פי 2 ממה שגויס ב-2020. הגיוסים בשלב הסיד, השלב ההתחלתי של הסטארט-אפים, זינקו בשנה שעברה ביותר מ-100 מיליון דולר. הסכום הממוצע לכל גיוס בשלב הסיד עלה בכ-80% ל-2.5 מיליון דולר.
 
למה לא לכלל התעשייה?
שתי הטבות המס הראשונות נועדו, כאמור, לתמרץ את חברות ההייטק בראשית דרכן (סטארט?אפים). הראשונה מאפשרת למשקיעים פרטיים לרשום את ההשקעה שלהם בחברות הייטק כהוצאה, ובכך להפחית את חבות המס שלהם. ההטבה הזו קבועה כבר בחוק, אלא שלא נעשה בה שימוש בגלל הצורך באישור של רשות החדשנות לכך שהמיזם  אכן חדשני מספיק. כעת מוצע להקל על התהליך. העובדה שעד כה לא נעשה שימוש בהטבת המס הזו מלמדת כי ההייטק  צומח גם בלעדיה.
 
ההטבה השנייה לסטארט-אפים מאפשרת לבעלי מניות בחברה טכנולוגית   לדחות את תשלומי המס שלהם באמצעות רכישה של מניות בחברת סטארט-אפ. כיום, אם יזם שחברת הסטארט-אפ שלו הצליחה והגיעה לשווי של מיליוני דולרים ימכור חלק מהמניות שלו כדי לממש רווחים הוא ייאלץ לשלם מס בשיעור של 25% לפחות. לפי ההצעה החדשה, אותו יזם הייטק יוכל למכור מניות בלי לשלם מס על הרווחים – ובתנאי שבכסף שקיבל ירכוש מניות של סטארט?אפ בתחילת דרכו. 
 
ההטבה הבולטת  לחברות הגדולות היא האפשרות לרכוש חברות טכנולוגיה ישראליות או זרות ולרשום את ההשקעה כהוצאה, ובכך להקטין את רווחיהן ואת תשלומי המיסים. גם כאן מדובר בהרחבה של הטבה שניתנה בעבר אך לא מומשה מפני שהיה קשה לעמוד בתנאים שנדרשו על ידי החוק. 
 
הטבה נוספת לחברות הגדולות ממחישה באופן חד את היחס המועדף שההייטק מקבל מהשלטון: פטור ממס לבנקים בחו"ל על ההכנסות מריבית על הלוואות שניתנו לחברות הייטק ישראליות. אם בנק או חברה תעשייתית מישראל ילוו כסף מבנק אמריקאי, הרי שהבנק ישלם מס לישראל על הריבית. אבל אם הבנק האמריקאי יעמיד הלוואה לחברת הייטק מישראל הוא יהיה פטור מתשלומי המס. ההטבה הזו תשפיע בעיקר על החברות הגדולות שמגייסות חוב בהיקפים של מיליארדים, יתמרץ את חברות ההייטק לעזוב את שוק ההון המקומי, ויוצר אפליה לא מבוססת בין חברות טכנולוגיה לבין חברות אחרות.