דו"ח בנק ישראל: דרושה הכשרה להייטק כבר בבית הספר

יום ג', 29 במרץ 2022
 
דו"ח בנק ישראל מוגש לממשלה ולכנסת מדי שנה בסוף מרץ. מעבר לעיסוק בתחום הלוהט של שוק הדיור, עוסק הדו"ח השנתי בנושאים חשובים לא פחות. , בבנק מסבירים איך הקורונה חיזקה את מגמת המעבר לצריכת שירותים דיגיטלית בתחומים כמו פיננסים, שירותי ממשלה ושירותי בריאות. אם ב-2019 התבצעו 33% מהפעולות הבנקאיות בסניפים, הרי שב-2021 רק 18% מהפעולות בוצעו בהם ולא באינטרנט. 
 
הכשרה להייטק משלב מוקדם של מערכת החינוך  
הבנק מקדיש חלק עיקרי לניתוח מגזר ההייטק בישראל, בשל העלייה בחשיבותו לכלכלת ישראל. הדו"ח עוסק בסוגיית הביקוש הגבוה מאוד לעובדים בענף זה, שמתבטא הן בעליות שכר מהירות והן בכך שכ-10% מהעובדים בהייטק עזבו מרצונם ורק 3.4% מהעובדים פוטרו. בבנק קוראים לשיפור השילוב של נשים, חרדים וערבים בעולם ההייטק, אך מוסיפים הסתייגות חשובה - ההרחבה צריכה להיעשות באמצעות מערכת החינוך משלביה המוקדמים ועד לאקדמיה, ולא להסתמך על הכשרות מקצועיות,שאינן יכולות לפצות על כלל פערי ההון האנושי שמצטברים לאורך השנים.
 
בהמשך הדו"ח מוסיפים בבנק טיעון נוסף להעדפת שיפור מערכת החינוך על פני ההכשרות המקצועיות, והוא ששיפור המיומנויות באופן רוחבי, ולא התמקדות בסקטור מסוים, עשוי לתרום לשיפור הפריון גם בענפי משק אחרים.
הקשר בין מקום המגורים לעיסוק בהייטק חזק במיוחד. שליש מהסטארט-אפים רשומים בתל אביב, שני שלישים מההוצאה על מו"פ מתרכזים בה, ומחצית מהעובדים היהודים בהייטק מתגוררים באזור המרכז ובתל אביב. אך הנקודה המטרידה במיוחד היא שסיכוייו של מי שגדל ביישוב חלש סוציו-אקונומית ללמוד מקצוע מדעי (המאפשר השתלבות בהייטק) נמוכים משמעותית מאלה של מי שמתגורר באשכול חזק. 
 
בבנק נוגעים גם בחששות מהשפעתה של תעשיית ההייטק בישראל. החשש הראשון הוא מ"מחלה הולנדית" - מושג שמתאר מצב שבו מגזר עסקי אחד במשק מתחזק מאוד, מושך השקעות וכוח אדם על חשבון ענפים אחרים, ותופס נפח משמעותי ביצוא. מצב כזה מוביל לכך שהמטבע המקומי מתחזק מאוד, והענפים האחרים אינם יכולים לעמוד בשער החליפין החדש.
בבנק ישראל מתנגדים לטיעון הזה מכמה סיבות:  בשלב זה אין אינדקציה לכך שעובדים מיומנים, בעלי פריון גבוה, עוברים מענפים אחרים להייטק, שכן הענפים האחרים לא מתלוננים על מחסור בעובדים;  להייטק יש השפעה חיובית עקיפה על הפריון בשאר ענפי המשק, בשונה מהמקרה הקלאסי של 'מחלה הולנדית', שבו מדובר בדרך כלל בהתבססות על משאב טבע מסוים; 
 
עוד חשש שאליו מתייחס דו"ח בנק ישראל, נוגע לירידה במספר חברות ה-SEED המגייסות השקעות (חברות שמגייסות הון בשלב התחלתי מאוד שלהן עוד בטרם יש מוצר ברור). כלומר, למרות העלייה הדרמטית בגיוסי ההון של חברות הייטק ישראליות, הולן וקטן שיעורן של חברות הסיד, וזה עשוי ללמד על ירידה בחדשנות הישראלית. כלכלני הבנק דוחים גם את החשש הזה ומדגישים כי מדובר במגמה כלל עולמית, שעשויה ללמד על תהליכי התמקצעות של המשקיעים והיזמים, שמראש לא מתעניינים ברעיונות בעלי סיכויי הצלחה נמוכים. שינוי נוסף הוא שיזמי ההייטק דוחים את הגיוס הראשון לשלב מתקדם יותר. כמו כן, הירידה במספר חברות הסיד עשויה ללמד על התחזקותם של מרכזי החדשנות, המוקמים בתוך חברות הענק, ועל כך שתחומי ההייטק שבחזית הענף כיום - כמו בינה מלאכותית - הם עתירי הון לעומת התחומים שהיו בחזית בשנים קודמות.