כשליש מתלמידי השכלה גבוהה במדעי המחשב -נוטשים

יום ב', 10 בינואר 2022

כידוע לא מעט מקרב הסטודנטים נושרים מסיבות שונות מן הלימודים בלי להשלימם. אבל מחקר של קרן רוטשילד מעלה כי הכשל הזה בולט דווקא בענף מרכזי וחשוב - מדעי המחשב.

 (32%) מהסטודנטים למתמטיקה ומדעי מחשב נושרים. זהו המקצוע שהמדינה מעודדת ביותר את הלימודים בו, ועם זאת נשירה ממנו היא הגבוהה ביותר. 

מחקר קרן רוטשילד מציין כי  שיעור הנשירה הכללי מלימודים אקדמיים עומד על 22%, שהם 19 אלף תלמידים לשנה. הנשירה הנמוכה ביותר היא במקצוע הרפואה - רק 2%, אולי בשל תנאי הקבלה הקשים. 

ואולי הסיבה היא שישראל הידרדרה לתחתית מדינות ה?OECD בהשקעה בסטודנטים.

במחקר שעיבד החוקר ד"ר איתן רגב עבור קרן אדמונד דה רוטשילד, כהכנה לפרויקט של הקרן להקטנת הנשירה מהלימודים האקדמיים. רגב הגדיר "נושר" כמי שהחל ללמוד בין 2008 ל?2013 וב?2019 עדיין לא היה זכאי לתואר וגם לא המשיך ללמוד. 

בין הסיבות שיכולות להסביר את הנשירה מלימודים: קשיי פרנסה, היעדר אנגלית ולימודי ליבה אצל תלמידים חרדים וקושי בעברית אצל ערבים, וכן לימודים קשים מאוד מול תנאי קבלה נוחים בחלק מהמקרים.

עוד מתברר (מה שידוע) שבלימודי מחשבים ובעבודה בהייטק יש הרבה יותר גברים מנשים, אך למרות זאת שיעור הנושרים הגברים מהלימודים הוא 35% ושיעור הנשים הוא 28% בלבד. בכלל, נשים נושרות מלימודים אקדמיים פחות מגברים, 19% לעומת 25% אצל הגברים. הנתון הזה מדאיג במיוחד לאור העובדה שממילא כ?60% מהסטודנטים הן נשים, כלומר בין המסיימים הפער המגדרי לרעת הגברים גדול עוד יותר.

נשירה גבוהה יש גם בתחומי מדעי החברה (30%) ומדעי הרוח (32%) — אולי בגלל שאלה תחומים שאינם נבחרים בשל רצון לעסוק במקצוע מסוים. לעומת זאת, נשירה נמוכה במיוחד יש בתחומי חקלאות (6%) ומקצועות העזר הרפואיים (5%). להבדיל ממדעי המחשב, הנשירה במקצועות ההנדסה נמוכה יחסית ועומדת על 13%.

הנשירה מגבירה את הפערים החברתיים. שיעור הנשירה בקרב סטודנטים חרדים הוא הגבוה ביותר - 34%. אחריהם נמצאים הסטודנטים בני העדה האתיופית - 33%, הערבים (29%) וסטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית?חברתית (24%).

בקרן רוטשילד אומרים שהנשירה גורמת לשורת נזקים כלכליים קשים: "עבור הסטודנט - מדובר בזמן ובמאמץ אבודים שהושקעו בלימודים, אובדן שכר הלימוד, חוויית כישלון בתחילת הדרך המקצועית ופגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית; עבור המוסד האקדמי — מדובר בהפסד הכנסה עתידית משכר הלימוד ומתשלומי ות"ת; עבור המשק - הפסד הכנסות ממסים, הפסד צמיחה בתל"ג ומחסור בכוח עבודה מיומן".

על פי נתוני קרן רוטשילד, האוניברסיטאות מפסידות על כל סטודנט למתמטיקה ומדעי המחשב שנושר סכום של 55 אלף שקל לשנה, המורכב מאובדן מימון המדינה ושכר הלימוד. המכללות מפסידות 41 אלף שקל. מנהל הפילנתרופיה של קרן רוטשילד, אלי בוך, אומר שנשירת הסטודנטים גורמת נזק של מיליארדים למשק.

עתה באיחור מנסים לתקן.לפי התכנון, בשלב הראשון יאותרו שמונה מוסדות שיקבלו כל אחד 40 אלף שקל וליווי מקצועי למטרת מיפוי נתוני הנשירה המוסדיים והכנת תוכנית לצמצם הנשירה. כן יידרשו להחליט על אחד מבכירי המוסד כממונה למניעת נשירה.

בשלב השני ייבחרו ארבעה מוסדות שיקבלו חצי מיליון שקל כל אחד, למימון התוכנית שלהם. היקף התוכנית המוסדית למניעת הנשירה יצטרך להיות לפחות כפול. כל תוכנית תכלול ארבעה מרכיבים: מלגות, סיוע בלימודים, מינוי חונך לכל סטודנט מתקשה והשמה בעבודה. הכוונה היא גם להקים רשת קשר בין המוסדות להשכלה גבוהה להחלפת מידע בנושא דרכים להתמודדות עם הנשירה.