המבחן של הסכם קצ"א עם חברת Red-Med

יום ג', 7 בדצמבר 2021

 

מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews

 

לידי SoftNews  הגיעו פרטי הדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת  בסוף נובמבר עם היערכות להמשך בתקופה הקרובה.

להלן מסמך שנכתב על ידי מכון המחקר של הכנסת לקראת דיון ב-29 בנובמבר 2021 בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא השפעות סביבתיות של הסכם חברת קצא"א עם חברת Red-Med .

קו צינור אירופה-אסיה, לשעבר קו צינור אילת אשקלון  היא חברה ממשלתית שעיקר פעילותה שינוע של נפט גולמי. מערכת קווי הדלק של קצא“א להובלת נפט גולמי כוללת 3 קווים, כמו גם מתקני איחסון של נפט גולמי ומוצרי דלק. קו ההולכה הגדול ביניהם הוא קו 42 אינץ' באורך 254 ק"מ, המחבר לשני הכיוונים את נמל הנפט שלחוף ים סוף עם נמל הנפט באשקלון, המצוי לחוף הים התיכון.

הכמויות המדוייקות של נפט המשונע בצנרת על ידי חברת קצא"א נכון להיום אינן ידועות בשל צו החיסיון שהוטל על פעילותה, אולם על פי תוכנית החירום המפעלית והיתר הרעלים התקף של החברה, היקף פעילותה נכון להיום מוגבל ל-6 פקידות של מיכליות נפט בשנה בנמל אילת או 2 מיליון טון נפט בשנה- הגבוה ביניהם.

בפועל, בעשור האחרון, היקף פעילות החברה היה פחות מ-3 פקידות בממוצע של מיכליות נפט במפרץ אילת בשנה.

ברבעון האחרון של שנת 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת Red-Med ,חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית וחברה מאיחוד האמירויות. במסגרת ההסכם, חברת קצא"א החדשה תספק שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת. נוסף על כך תבוצע הולכת דלק בקו הדלק שבין נמל הנפט באילת לנמל הנפט באשקלון, ומשם למדינות הים התיכון. 

ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, החל מ-1 באפריל 2021 ועד ל-31 במרץ 2031 ,ובמסגרתו ניתנה לחברת Red-Med אופציה להאריך את תוקף ההסכם ל-10 שנים נוספות, בתנאים מסוימים.  משמעותו של הסכם זה, אם ימומש, היא הגדלה משמעותית של הנפט ומוצרי הדלק המשונעים בצנרת של חברת קצא"א, ושל תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת, עד כדי כ-70 מיכליות נפט מדי שנה. 

בעקבות הודעת החברת על חתימת מזכר ההבנות, פנתה במאי 2021 החברה להגנת הטבע יחד עם ארגון צלול ועמותת אדם טבע ודין לבג"צ בעתירה למתן צו על תנאי וצו הפסקת הפעילות במיזם החדש.

המחקר של מכון המחקר ומידע של כנסת מציין כי "בהחלטת הממשלה מס' 3542 מיוני 2008 אומצו עקרונות התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן.

בהחלטה נקבע, בין היתר, כי השר להגנת הסביבה יזום הליך חקיקה לעיגון התלמ"ת, בהתאם לדרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני זיהום.

נכון להיום, חסרות ברגולציה הקיימת הוראות הנגזרות מהתכנית הלאומית, שמטרתן להבטיח את היערכות כלל הגופים הפועלים בחופים ובים לטיפול מיטבי באירוע של זיהום ים בשמן. יתר על כן, הרגולציה הקיימת לא מבטיחה פעילות מתואמת באירוע ואת הפיצויים על הוצאות ונזקים הקשורים באירוע ובטיפול בו. בהעדר רגולציה מתאימה, נשענות כיום המוכנות לתגובה ויישומה על שיתוף פעולה וולונטרי שאינו מספק.  כך, על אף פעולות ממשלתיות שונות שהתקיימו מאז שנת 2008 אין בנמצא נכון למועד כתיבת המסמך חוק המעגן את התוכנית הלאומית או את התקצוב שלה." 

עוד מציין המחקר כי להגדלת הפעילות העסקית של חברת קצא"א כפי שמתבטאת בהסכם, השלכות פוטנציאליות בתחום הסביבה, הכלכלה, התיירות והבריאות, הן בסביבה הימית והן בסביבה היבשתית. מנגד, גם לאי-יישום ההסכם השלכות משמעותיות.  על פי מסמך של המשרד להגנת הסביבה מיוני 2021 הגדלת היקף הפעילות של החברה טומן בחובו פוטנציאל להגדלת הסיכון: עם ההגדלה הצפויה בפעילות ובמשטר ההזרמה בקו, לרבות ספיקה גבוהה יותר, תדירות גבוהה יותר של שינוי לחץ וזרימות הדלק, השחיקה ועייפות החומר בצנרת צפויים לגדול, ועולה ההסתברות לכשל בקו היבשתי.

בנוסף, משטר הזרמה אינטנסיבי כפי שצפוי לקרות בתרחיש של אישור הסכם Red-Med מעלה את הצורך בתחזוקה, ועמו את ההסתברות לפריצה אפשרית בקו ההולכה. על פי המשרד, הגדלה של היקפי הנפט המשונעים במכלל אילת כרוכה בסיכון גם לסביבה הימית הרגישה במפרץ אילת. על כן, העמדה המקצועית של המשרד היא לאמץ מדיניות של "אפס תוספת סיכון", בין היתר בשל אירועי תקלות של דליפת נפט שלא ניתן יהיה למנוע אותן באופן מוחלט. בנוסף, איכות המים וערכי הטבע מהווים את הבסיס לקיומו של הענף הכלכלי המרכזי במפרץ אילת - ענף התיירות. לפי דוח מינהל התכנון "ההבנה כי הסביבה הימית והחופית היא הבסיס לרוב הפעילות הכלכלית בעיר אילת, ומהווה את עמוד התווך המרכזי בכל פיתוח עתידי, כמו גם שאלות של ביטחון המכליות הרבות בדרך לאילת מחייבים הטמעה יסודית של שיקולים מקיפים.

המשך יבוא.