חדש וישיר

מהדורת ניוזלטר מיום א', 6 בנובמבר 2016

 

 

פיגור טכנולוגי בדואר ישראל 

לא מוכנים למלחמת הסיבר

הדו"ח החדש של מבקר המדינה יוסף שפירא תוקף בחריפות את העדר המוכנות למלחמת הסייבר למרות כל הצהרות המשלה בעניין זה

החלטת הממשלה מ-2011 הביאה להקמת המטה הקיברנטי הלאומי בתחילת שנת 2012 והטילה עליו להסדיר את האחריות לטיפול במרחב הקיברנטי ולהגיש הצעה לתפיסת הגנה כוללת לממשלה תוך 120 יום מהקמתו. הקמת מטה הסייבר הלאומי הרחיבה והעמיקה את הפעילות הממשלתית בתחום הסייבר. עם זאת, ממצאי דוח זה מלמדים על כך שקיימים פערים בין עצמת האיום על כלל המרחב הקיברנטי האזרחי ובין קצב ההתארגנות והמענה מבחינת ההיערכות המדינתית להגנתו, להוציא תחומים ומגזרים מעטים כמו תשתיות מדינתיות קריטיות.
בפברואר 2015, בחלוף כשלוש שנים וחצי מאז הקמת מטה הסייבר, קיבלה הממשלה שתי החלטות בנושא. נוסח החלטת הממשלה העוסקת בהסדרת האחריות לפעולה במרחב הסייבר אינו בהיר דיו, בכל הקשור לסמכות ולאחריות הגופים העוסקים בנושא, וגם בהליך גיבוש ואישור מסמך תפיסת ההגנה נפלו כמה ליקויים.
הסדרת האחריות לטיפול במרחב הסייבר, הקמת הרשות והסדרת שיתוף הפעולה בינה ובין הגופים הפועלים במרחב הסייבר הן פעולות מורכבות ורגישות הכוללות היבטים מבצעיים, תקציביים, טכנולוגיים ומשפטיים. תכליתו של דוח זה להעלות את הנושא למסילה של יישום מיטבי. על כן יש לתת את הדעת לממצאי הדוח, ולפיהם בעבודת המטה ובתהליך קבלת ההחלטות על הסדרת האחריות לטיפול בתחום הקיברנטי במדינת ישראל נפלו ליקויים מהותיים. יש ללמוד ממצאים אלה הן לצורך הפקת הלקחים הנדרשת לעניין הליכי התכנון וההחלטה ברמה הלאומית בעתיד, והן לצורך קידום המשימות הנדרשות בתחום ההיערכות לאבטחת המרחב הקיברנטי. 

מבקר המדינה: פיגור טכנולוגי ושירותי בדואר ישראל

 
אבדן גביית מסים בגין פריטי דואראגף המכס, שומר הסף של טובין הנכנסים לארץ, אמנם בודק ידנית כמה מפריטי הדואר הבין-לאומי המגיעים לארץ, אלא שבדיקות אלו מזעריות ביחס לכמותם של פריטים אלו. בעקבות היעדר היערכות מתאימה לבדיקה מקיפה של הטובין המיובאים מחו"ל, מסים רבים שהיו אמורים להיגבות בגינם - בסך כ-200 מיליון ש"ח לשנה - אינם נגבים.
היעדר מעקב נאות אחר הטיפול בפריטי הדוארלמרות החשיבות הרבה של מתן מידע מהימן בדבר התקדמות הטיפול בפריטי הדואר, הן עבור הנמענים והן לייעול הטיפול של חברת הדואר בפריטים אלו, טרם שופרו חלק משירותי החברה בתחום מרכזי וחשוב זה.
בעיות לוגיסטיות של בית המיון המרכזי בתל אביבבית המיון המרכזי של חברת הדואר בתל אביב אינו מותאם מהבחינה הלוגיסטית לטיפול בכמות פריטי הדואר הבין-לאומיים המגיעים מחו"ל ולמיונם.
היעדר הליכי בקרה במסוף נתב"ג ובשלבי הובלת פריטי הדואר
חברת הדואר אינה משתמשת במערכות טכנולוגיות ייעודיות שיאפשרו לה לפקח כיאות אחר שקי הדואר הבין-לאומי שנקלטים במסוף הקליטה של החברה בנמל תעופה בן-גוריון ומובלים ליעדי החברה.
הובלה לא יעילה של פריטי דואר EMSחברת הדואר מובילה פריטי דואר EMS  בצורה לא יעילה ובסבבי הובלה מיותרים, ולכן זמן יקר ומשאבים של החברה מתבזבזים. הובלות מיותרות של פריטים אלו מגדילות את הסיכוי שיינזקו בתהליכי פריקתם והעמסתם החוזרים ונשנים.
שירותים לקויים לציבור הלקוחותהתשתיות בחלק מבתי הדואר האזוריים אינן מאפשרות לחברת הדואר לטפל ביעילות ובמהירות בפריטי הסחר האלקטרוני ובפריטי דואר אחרים. לכן, נוצר עומס בבתי הדואר האלה, ונגרמים לעיתים עיכובים בהליך הטיפול בפריטים אלו. כמו כן, בביקורת הועלה כי פעמים רבות אין הלקוחות מקבלים הודעה ידנית על הגעת חבילתם לסניף; ויש חבילות שמגיעות ללקוחות כשהן פגומות או במצב בלתי שמיש.
עיכוב פריטי דואר לבדיקת אגף המכסתהליך הבדיקה הידנית של פריטי הדואר, כפי שהוא מתבצע כיום על ידי אגף המכס, גורם עיכובים ניכרים רבים בחלוקתם.
פגיעה בעידוד היבוא האישי ובהקלה על יוקר המחיה הממשלה גיבשה מדיניות למתן הקלות בתחום היבוא האישי ולעידודו, כדי להקל בין השאר על יוקר המחיה. עם זאת, האפקטיביות של מדיניות זו נפגעת כל זמן שמערך התפעול של חברת הדואר אינו משתפר.
 

כשל בהקמת מערכת סחר חוץ חדשה ברשות המסים

פרויקט "שער עולמי" הוא פרויקט להקמת מערכת מידע חדשה למחשוב סחר החוץ של מדינת ישראל. מערכת זו אמורה להחליף את מערכת סחר החוץ הקיימת, שהוקמה לפני עשרות שנים.

אגף מערכות מידע ואו"ש (ארגון ושיטות) ברשות  אחראי לניהול ולתפעול של המערכת הישנה והמערכת החדשה. בשנת 2008 מונה מנהל לפרויקט מתוך אגף מערכות מידע, וכן הוקמו ברשות ארבעה גופים שתפקידם לבצע בקרה על הפרויקט ולדון בהיבטים שוטפים שלו, ובהם ועדת היגוי עליונה  בראשות מנהל הרשות ומינהלת הפרויקט בראשות ראש מינהל המכס.
בשנים 2010-2009 התגלעו מחלוקות רבות בין הצדדים לגבי הפרויקט, בעיקר לגבי תכולותיו. לכן החליטו הצדדים לקיים הליך בוררות  (להלן - הבוררות), והוא החל במאי 2011. בינואר 2013 ניתן פסק הבוררות ובו נכתב, בין היתר, כי "הפרויקט נכשל בכל המדדים המקצועיים המקובלים לניהול פרויקטים, שכן הוא חורג בצורה משמעותית מלוחות הזמנים שתוכננו לו, התקציב שיידרש להשלמתו גבוה מהסכום שנקבע, והתכולות הנדרשות, לפי הבנת המכס, יתממשו באופן חלקי בלבד". בבוררות הסכימו הצדדים על לוח זמנים חדש לפרויקט ועל חלוקתו לארבעה שלבים. הבורר קבע, על פי לוח הזמנים החדש ועל פי התכולות שקבעו הצדדים, כי המכס ישלם לחברה א' 64.3 מיליון ש"ח נוסף על מחיר הפיתוח המקורי שנקבע בהסכם.
על פי ההסכם המקורי, המועד המתוכנן לעליית המערכת לאוויר  היה יולי 2011. על פי לוח הזמנים החדש שנקבע בבוררות, נדחה המועד המתוכנן של סיום הפרויקט כולו בארבע שנים וחצי - לדצמבר 2015. בנובמבר 2013 עלה לאוויר שלב א', ואילו שלב ב' תוכנן לעלות לאוויר בספטמבר 2014. ואולם במועד סיום הביקורת, מרץ 2016, המועד המתוכנן לעלייה לאוויר של שלב ב' נדחה בשנתיים נוספות - לספטמבר 2016, ומועד סיום הפרויקט נדחה בכשלוש שנים נוספות - לספטמבר 2018.

אין שיפור במדד הבירוקרטיה

משרד התחבורה מציג את השירות הגרוע ביותר - 38% מדווחים כי הביורוקרטיה במשרד פוגעת בעסקיהם.  הכי נוחה לעסקים - מזכירות בתי המשפט

ברבעון השלישי של שנת 2016 מדד הביורוקרטיה של איגוד לשכות המסחר, המבוצע באמצעות חברת SQ, נותר על כנו ואינו מבשר על מגמת שיפור בנתוני המדד שהושגו מתחילת השנה, לעומת שנים קודמות, ועומד על - 6.91.
עדיין ניתן לראות כי מרבית משרדי הממשלה מציגים שיפור בשירות לעסקים ביחס לשנה קודמת ומזכירות בתי המשפט, משרדי הכלכלה והביטוח הלאומי מציגים ציון מדד של 7 ומעלה.
המשרדים נמדדים, בין היתר, על מתן פתרון מקצועי (7.11) ויחס אישי (7.02) ומציגים שיפור ביחס לשנתיים האחרונות. עם זאת, כ-36% מבעלי העסקים עדיין גורסים לפגיעה בעסקיהם- עקב שירות ממשלתי שממשיך להיות לא נוח, ארוך ומסורבל, ובירוקרטיה שממשיכה לפגוע בפעילות העסקית.
כאשר משווים את המדדים לאלו במגזר הפרטי, הפערים עדיין גדולים לרעת השירות הציבורי." חיון מדגיש כי קיימת שונות בין המשרדים: משרד הכלכלה מראה שיפור יפה ובביטוח הלאומי נראה כי יצאו מהמשבר השירותי שחוו בשלוש השנים הקודמות וחזרו לרמת שירות מעל 7, אולם קיימת אכזבה מסוימת מהירידה ברמת השירות שמספק משרד התחבורה ב 2016. חיון ממליץ לבחון לעומק אילו דרכים יכולות להחזיר את משרד התחבורה להיות בין המשרדים המובילים ברמת ביורוקרטיה נמוכה ורמת שירות טובה.

מטריקס תבצע פרויקט מחשוב  בועדת הבחירות המרכזית לכנסת

בתום הליך מכרז פומבי נבחרה חברת מטריקס על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לביצוע פרויקט מחשוב והטמעה רחב היקף, במסגרתו תפתח ותיישם מטריקס מערכת ייעודית לגיוס ומיון בעלי תפקידים לוועדות הקלפי בבחירות לכנסת, המבוססת על פתרון תוכנה של חברת Scytl.
חברת Scytl, המיוצגת בישראל על ידי מטריקס, מתמחה בפתרונות תוכנה לגופים המנהלים בחירות ברחבי העולם.
בנוסף, במסגרת הפרויקט תשולב מערכת להכשרת בעלי התפקידים באמצעות פתרון ניהול למידה (LMS) של חברת Scytl,  לניהול והכשרת עובדי הקלפי במערכות בחירות, כאשר הפתרון מלווה את העובד החל משלב הגיוס ועד לתשלומי השכר.  הפתרון כולל כלי הדרכה אינטראקטיביים וכן כלים למעקב אחר תהליך הגיוס וההדרכה. הוא מבוסס על 20 שנות מחקר ופיתוח ומשולב 40 טכנולוגיות הרשומות כפטנט.
מטריקס תשלב במסגרת הפרויקט גם שירותים ופתרונות של ג'ון ברייס הדרכה, חטיבת ההדרכה של מטריקס, שתהיה אמונה על ניהול מערכת הלמידה והטמעת התכנים. 

תפקידים חדשים

אורן קרוג  מונה  לסמנכ"ל המכירות של חברת Manageware
אופיר דניאלי התמנה לדירקטור בכיר, שירותי טכנולוגיית מידע (IT) גלובאליים בווסטרן דיגיטל.

חממה חדשה ליזמות עסקית-חברתית הוקמה בתל אביב

חיזוק נוסף לזירת היזמות העסקית-חברתית בישראל: עמותה חדשה בשם 360- החממה לעסקים חברתיים, משיקה אקסלרטור וחממה לקידום, תמיכה וליווי של עסקים חברתיים. העמותה, תציע חלל עבודה משותף בתל אביב, ותפעיל תכנית דו שלבית, שבראשיתה ייבחרו עד 15 מיזמים פעילים ורווחיים, שייקחו חלק באקסלרטור למשך ארבעה חודשים.
עם תום האקסלרטור ייבחרו עד חמישה מהם להשתתף בתכנית חממה מקיפה בת 40 שבועות, לפיתוח העסק. הגשת המיזמים לעמותה תתאפשר עד ה-30 בנובמבר 2016.
מאחורי המיזם החדש עומדים עמותת מינגה - הזירה לעסקים חברתיים ומשרד עורכות הדין שמילוביץ-גרינגרד-פורשטט- דונר (SGFD) שמלוות חברות רבות מהמגזר הרביעי. בעמותה מסבירים כי להבדיל מתכניות אחרות למיזמים בראשית דרכם, 360 צפויה להתמקד במיזמים פעילים מזה שנה עד שנתיים, שמבקשים לעבור משלב ההתבססות לשלב הצמיחה.