שר התקשורת נסוג מהתוכנית למנוע מיד כפל תשלומים לספקים

יום ב', 31 באוגוסט 2020
 
רק לפני מספר ימים בישר שר התקשורת - אוהב התקשורת האישית - יעוז הנדל כי משרדו יעקוב וימנע מהספקיות לגבות פפל תשלומים לחברות הסלולר גם על מנויים רדומים.
עתה אבל בשקט שר התקשורת קבר את הרפורמה ויש מי שימשיכו לשלם כפול לספקיות האינטרנט.
  
בישראל יש  יותר מרבע מיליון מנויים אשר משלמים לספק אינטרנט שהם לא צורכים ממנו כל שירות ואינם גולשים באמצעותו, לקוחות האינטרנט "הכפולים" או "הרדומים". רק לאחרונה המליצו במשרד התקשורת לאמץ מדיניות ולפי יש להורות לספקיות האינטרנט להפסיק ולחייב לאלתר מנוי שלא גלש במשך שנה. אלא שזמן קצר לאחר מכן פורסמה הודעה ולפיה נקבע תהליך וולונטרי אשר במסגרתו החברות יפעלו באופן יזום מול הלקוחות.
 
למה נסוג השר? לדברי מקורות בשוק, להחלטה של המשרד להורות על ניתוק לאלתר של מנויים רדומים הייתה צפויה להיות השפעה מהותית על מצבן הפיננסי של החברות. זאת מכיוון שחלקן היו נדרשות לבצע מחיקות בדוחות בהיקפים משמעותיים.
 
מדובר בבעיה הנמשכת במשך שנים, כמעט ללא כל טיפול. האזרחים משלמים סכומי כסף גדולים ומיותרים, וספקי התקשורת הגדולים גורפים אותם לכיסיהם ללא כל השקעה מצדם.
 
הפעם היחידה בשנים האחרונות בה הנושא עלה לכותרות הייתה ב-2016, כאשר חברת פרטנר החליטה להפסיק לחייב כרבע מיליון לקוחות רדומים שלא גלשו במשך שנה ויותר. גורמים בכירים בחברה מסרו אז כי מדובר במחווה צרכנית, אולם מדובר היה ביותר מכך. ככל הנראה בפרטנר חששו בעיקר מתביעה משפטית שתחשוף אותם להחזרים רטרואקטיביים שבע שנים אחורה, שהיו מגיעים לסכומי עתק. בחברה העדיפו להפסיק ולחייב את הלקוחות מאותה נקודה והלאה, ולקוות שהנושא לא יגיע לכדי תביעה ייצוגית, דבר שאכן לא התרחש.
 
בלב ליבה של הבעיה ניצבת השיטה הנהוגה בישראל לחיבור לאינטרנט, המחייבת את הלקוח להתקשר עם ספק תשתית וספק אינטרנט. בעוד שללקוח לא יכולות להיות שתי תשתיות, הוא בהחלט יכול להיות מחויב על ידי מספר ספקי אינטרנט, ואפילו לא להיות מודע לכך. אותם רבע מיליון לקוחות שפרטנר מחקה לא היו לקוחות שהחליטו לפרוש מעולם האינטרנט. הם כמובן המשיכו לגלוש, רק שהם עשו זאת דרך ספק אחר, ובמקביל פרטנר המשיכה לחייב אותם פרטנר על שרות שכלל לא צרכו.
 
למה שמישהו ישלם ליותר מספק אינטרנט אחד?
נראה כי משרד התקשורת מעולם לא טרח לבקש מהמפעילים נתונים מספקים לגבי היקף הבעיה. בחודשים האחרונים צוות מיוחד מטעם המשרד עסק בבעיה, אך גם הפעם לא ברור האם המפעילים התבקשו למסור נתונים על ההיקף המלא של הבעיה.
 
לפני מספר חודשים פרסם משרד התקשורת מסמך שכותרתו "סוגי ותעריפי חבילות שירותים בתחום האינטרנט".
 
במסמך הציג המשרד את התפלגות צריכת חבילות האינטרנט לסוגיהן, וקבע כי 42% מלקוחות האינטרנט בישראל גולשים במודל של חיוב מפוצל (לקוחות המחויבים בנפרד על ידי בעל התשתית וספק האינטרנט), 
 
חיובי היתר הללו מסתכמים בעשרות מיליוני שקלים בשנה והיו יכולים להיחסך לציבור אם משרד התקשורת היה פועל למען הצרכנים (כאמור, פרטנר הפסיקה ב-2016 ביוזמתה לחייב כ-250 אלף לקוחות, כך שבהחלט יכול להיות שהיו ימים בהם בישראל היו למעלה מחצי מיליון לקוחות כפולים).
 
הנסיגה המפתיעה עתה 
לפני מספר חודשים, החליט מנכ"ל משרד התקשורת היוצא נתי כהן להקים צוות לטיפול בבעיה. לאחר המצלצות לא מחייבות לפני כשלושה שבועות, ב-11 באוגוסט, פרסם משרד התקשורת הודעת דובר, שכותרתה "עליית מדרגה בשקיפות ובשירות: שר התקשורת הורה על פרסום מדד חדש שידרג את מצוינות חברות התקשורת, ועל הפסקת תשלום אוטומטית של מנויים רדומים".
 
בינתיים, מאז שפורסמה הודעת הדובר לא קרה דבר. החברות לא קיבלו שום הנחייה, אף אחד לא יידע אותן כי עליהן לנקוט בפעולות כלשהן ולא פורסם שום מסמך לשימוע. 
 
ממשרד התקשורת נמסר כי "המשרד עובד בימים אלו על שימוע שיחסל כליל את תופעת המנויים שאינם פעילים ומשלמים מכאן ואילך. לגבי מאגר המנויים הרדומים הנוכחיים, המשרד יפעל בנחישות לטיפול בתופעה כאשר בשלב ראשון הדבר יעשה בהסדרה עצמית שהמשרד ילווה ובשלב שני בהתערבות רגולטורית שיבצע המשרד".