תרומת חוק ההסדרים להיטק

יום ב', 6 ביולי 2020
הטיוטה החדשה של "חוק ההסדרים" כוללת (כפי שפורסם ב-SoftNews) מיחזור של הצעות דומות מהעבר.
 
הפעם מושם דגש על הקלות במיזוג בין חברות ישראליות וזרות ללא תנאי סף מגבילים  כולל פטור ממס לגוף פיננסי  על מימום שיעניק לצורכי רכישה.
 
עיקר תשומת הלב מוקדשת ל"הסרת חסמים בהייטק" ובדגש על 3 היבטים שונים: השקעות אנג'ל, עסקאות רכישה של חברות ישראליות, ומתן הלוואות על ידי גופים פיננסים זרים.
 
ההתמקדות היא בפישוט ההגדרות ב"חוק האנג'לים" שהיוו לדעת מנסחי המסמך, חסם למשקיעים. דובר למשל על ביטול הגדרות חברת?מטרה וחברה מתחילה, וקביעת הגדרה אחידה לעניין חברת מחקר ופיתוח, ביטול הצורך באישור מקדמי של הרשות לחדשנות וכן ביטול הצורך בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות, ועוד. 
יותר עידוד כספי למיזמים בפיתוח (שכבר קיים בממדים קטנים ברשות לחדשנות ומספר קרנות עזר).
 
עוד מציע משרד האוצר בחוק ההסדרים, להפוך את המסלול המהיר להבאת אנשי הייטק לתקופות קצרות למסלול מהיר לשנה ובהמשך ל-5 שנים - כולל אישורים לעבודת בני זוג - כסימן לחיזוק מחויבות הממשלה להקלת מצוקת העובדים בהייטק. 
חוק ההסדרים כולל אמנם סעיף של הגדלת היצע כוח אדם מיומן בתחום, אבל עיקרו בתקצוב מוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הרלוונטיים בהיקף של 273 מיליון שקל, ופחות תשומת לב מוקדשת למתן פיתרון מהיר למחסור אקוטי כגון הפעלת תוכניות הכשרה למיניהן.
 
מקווים כי למרות איומי הקורונה אם תאושר ההצעה החדשה של האוצר, לצד המערכת המקוונת החדשה שהקימה רשות האוכלוסין בסיוע רשות החדשנות, יגדל משמעותית הסיכוי לנהירה של אנשי הייטק זרים לישראל.
ובעיקר תקוצר דרך היסורים לקבלת סיוע ומימון ממשלתי.