הזחילה המזיקה של רפורמת השוק הסיטונאי בתקשורת

יום ג', 24 בספטמבר 2019
למרות דרישות משרד התקשuרת ומול נסיונות מצד חברות התקשורת לחבור למה שנקרא "השוק הסיטונאי" של בזק (החכרת שימוש בתשתיות שלה)  מה שיגביר תחרות בתחומי הולכת התקשורת - הנושא לא מתקדם.
כך נאמר בתשובת משרד התקשורת לעתירה  של חברת בזק הדורשת לאחד את מאזניה עם חברות הבת שלה.
המדינה טוענת למעשה כי "בזק ממשיכה להתנהג כמונופול סגור"..
מסתבר כי גם אחרי עידן שאול אלוביץ', בזק נותרה מונופול כוחני.
בזק ממשיכה לדרוש מהמדינה לבטל את ההפרדה המובנית בינה לבין חברות הבנות שלה -פלאפון, בזק בינלאומי ו-Yes מה שיאפשר לה בין היתר להקטין בתשלומי מיסים נוכח ההפסדים של חלק מהחברות הללו.
הצרכנים נפגעים מכך שבזק מתעקשת לסכל את רפורמת הטלפון הקווי, ובאותה נשימה לוחצת לבטל את ההפרדה המבנית בחברה.
נתוני משרד התקשורת  מראים  - לפי כבת ההגנה של המדינה כי 
נושא שילוב תשתיות האינטרנט "לא מיושם במלואו",  "בזק טרם מספקת שירותים לטלפוניה סיטונאית" ו"בזק מערימה קשיים בגישה לתשתיות פסיביות, (בתירוצים טכניים שונים).
 
עד לתום תקופת כהונתו פעל מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לבלום רפורמה להוזלת שירותי הטלפון הקווי, וביד השנייה – ניסה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק – מהלך שהותנה על ידי הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת ביישום רפורמת הטלפון הקווי – אותה רפורמה בדיוק שפילבר הצליח למסמס. מאז ועד היום, מוסיפה בזק
 
הכל במאמץ להימנע מיישום הרפורמה – למרות שעברו כחמש שנים מאז שאמורה היתה להיכנס לתוקף, ומן העבר השני מוסיפה להיאבק על ביטול ההפרדה המבנית בחברה – שמשמעותה עבור בזק היא חסכון במס של 1.2 מיליארד שקל. 
 
קצת היסטוריה: רפורמת השוק הסיטונאי נועדה ליצור תחרות למונופול התשתיות של בזק בכך שתאלץ את החברה לאפשר לחברות תקשורת אחרות להשתמש בתשתית שלה בכמה אופנים: תשתית אינטרנט נייחת, תשתית הטלפוניה הקווית והיתר למתחרות לפרוס תקשורת עצמאית בצנרת של בזק. היא יצאה לדרך ביומו האחרון בתפקיד של שר התקשורת גלעד ארדן, בנובמבר 2014. בזק היתה אמורה ליישם את הרפורמה בתחילת 2015, ומשלא עשתה זאת פתח משרד התקשורת בהליך הפרה נגדה באוקטובר באותה שנה. הליך זה נגדע כשפילבר, שנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת במאי 2015, החליט לשנות את השיטה שבה הרפורמה מבוצעת: המתחרות של בזק לא יוכלו להתחבר לרשת של בזק, אלא רק לבצע "מכירה חוזרת" של הקווים. במקום מחיר זול ללקוח: 6 שקלים לחודש, ואגורה לדקת שיחה יוצאת, בשיטה החדשה שמכונה "ריסייל" – נקבע מחיר גבוה בהרבה של 16 שקל לחודש ו-1.6 אגורות לדקת שיחה. כמו כן ללקוחות אין אפשרות לקבל שירותי תא קולי, שיחה ממתינה, שיחת ועידה או שיחה מזוהה. במקרה של תקלה, הלקוח צריך לפנות לבזק ולא לספקית המתחרה שלה הוא משלם.
 
מול כל הכשלים והעיכובים הללו מצד בזק הממונה על התחרות בממשלה החליט להטיל עיצומים של 30 מיליון שקל על בזק על שהציבה קשיים רבים בפני מתחרותיה.