מחקר - שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה VR יכול לסייע חברתית

יום ג', 10 בדצמבר 2019
 
מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews
 
כיצד טכנולוגיה יכולה לקדם יחסים מתוחים וקונפליקטים בין קבוצות? מחקר חדש בהובלת ראש תחום מחקר, יוסי חסון, בהנחיית פרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז אקורד באוניברסיטה העברית וצוות חוקרים מהבינתחומי הרצליה - ד"ר נעה שחורי-אייל, דניאל לנדאו, ד"ר ביאטריס הסלר, ד"ר יוני לוי ופרופ' דורון פרידמן- בחן כיצד שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה מסוגל להשפיע על התפיסות והרגשות של חברי קבוצה אחת שנכנסים ל"נעליהם" של חברי קבוצה יריבה, לאורך זמן.
 
המחקר כלל צמד ניסויים בהם המשתתפים נדרשו לצפות בסרטון שכלל עימות ישראלי-פלסטיני. בניסוי הראשון נבחנו ההשלכות המידיות על המשתתפים, ובניסוי השני נבחנו גם ההשלכות לאחר חמישה חודשים (ניסוי שני). הפקת הסרטונים נעשתה על ידי החוקר והאמן דניאל לנדאו.
 
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "PLOS ONE". החוקרים קבעו כי צפייה באמצעות VR בסיטואציה עוצמתית שכללה עימות בין פלסטינים לישראלים במחסום, מהצד של הקבוצה השנייה, הובילה לתפיסות חיוביות יותר כלפי הצד השני ופחות מאיימות. משני הניסויים הסיקו החוקרים כי לשימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה תוך שילוב ידע פסיכולוגי יש פוטנציאל משמעותי לגישור בין נקודות מבט שונות של קבוצות שונות בקונפליקט.
 
בשני הניסויים השתתפו 212 סטודנטים יהודים ישראלים ממרכז הארץ (112 בראשון ו-100 בשני). הנבדקים הוכנסו לחדר ונדרשו לחבוש משקפי מציאות מדומה במשך כדקה וחצי (חצי דקה הסתגלות לחוויית הצפייה במציאות מדומה, ודקה נוספת לצפייה באינטראקציה בין הקבוצות), בה הם ראו קטע וידאו שבו נראה עימות במחסום בין חיילים לזוג פלסטינים הממהר להגיע לבית חולים לצורך בדיקות היריון. חלק מהמשתתפים צפו באינטראקציה מנקודת המבט של החיילים וחלק מנקודת המבט של הזוג הפלסטיני. 
 
החיילים שהופיעו בסרטון ביקשו מהזוג לרוקן במהירות את התיקים מתכולתם, ובן הזוג הפלסטיני ביקש לעבור לטובת בדיקה רפואית לאשתו בהיריון וטען שיש להם את כל המסמכים הנדרשים כדי לעבור. הסרטון הסתיים בדרמה גדולה – הפלסטיני מכניס יד לג'קט כדי להוציא כביכול את המסמכים  בעוד החיילים מכוונים אליו את הנשק מחשש כי יוציא משם חפץ מסוכן. "הסצנה הקצרה מסתיימת בסוף פתוח כדי לאפשר לכל אחד להשליך מעולמו על הסיטואציה וכך לראות איך הנבדקים מפרשים אותה", מציין חסון. 
 
לפני קבלת התוצאות לקחו החוקרים בחשבון פרמטרים חשובים כמו אידיאולוגיה פוליטית (הייתה דגימה מכל הקשת הפוליטית), גיל ומגדר. העובדה שהמשתתפים לא צפו בסיטואציה מתוך גופם של אחד החיילים או של אחד מבני הזוג הפלסטיני, אלא עמדו מאחוריהם, הייתה יתרון מבחינת החוקרים. " אנחנו משערים שעצם העובדה שהמשתתפים לא נכנסו לנעליהם של הדמויות המשתתפות בסצנה, אלא רק חוו אותה מנקודת מבטם, היא פחות מאיימת. פסיכולוגית, כשנכנסים לתוך גוף של מישהו בסיטואציה טעונה זה מלחיץ. זה מאיים במיוחד כשהיחסים בין הקבוצות הם שליליים. זה גם עלול ליצור התנגדויות למשתתפים שלא ירצו להשתתף בסיטואציה מתוך עיניהם של הפלסטינים או החיילים", מסביר חסון. 
 
תוצאות הניסוי הראשון היו מסקרנות והראו  שיפור בהסתכלות הישראלים  על הפלשתינאים.
 

החוקרים ציינו בהקשר זה כי "גילינו עד כמה ה-VR  הוא כלי עוצמתי לשינוי תפיסות. לא רק שמצאנו שינוי חיובי כלפי הזוג הפלסטיני בסרטון אלא גם לשינוי תפיסות כלפי החברה הפלסטינית באופן כללי".

החוקרים מאמינים כי כעת, כשההתפתחות הטכנולוגית של ה-VR  מגיעה לסלולרי, ניתן יהיה לעשות שימוש נבון בטכנולוגיה זו כדי לתרום לשיפור יחסים בין קבוצות שמצויות בקונפליקט בארץ ובעולם.