מי עולה ומי קפוא בשכר עובדי הציבור

יום ד', 1 ביולי 2020

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם  את דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018.

במקביל, השיק הממונה מערכת שכר דיגיטלית המאפשרת לראות את התפתחות נתוני השכר במשרדי הממשלה משנת 2009.

מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2018 עמד על 16,623 ש"ח, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,534 ש"ח, בגופי הביטחון עמד השכר הממוצע על 17,627 ש"ח, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 12,846 ש"ח. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 ש"ח - עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017. 

שיאני  השכר - בחברה הממשלתית רפאל 96000 שקל לחודש, בחברת החשמל 74000 לחודש, וברכבת 61000 שקל לחודש.
 

בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך הממשלתיות  לצד גידול של 10% באוכלוסייה. מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל באופן מתון יותר ועמד על 8%. עוד עולה מהדו"ח כי עובדי מדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה: הוותק בשירות המדינה גבוה משמעותית מהוותק במקום העבודה בכלל המשק. 

עם זאת, על אף שעובדי המדינה נהנים מתנאי שכר והעסקה טובים, 67% מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים נמצאים בסכסוך עבודה.
להלן כמה מעיקרי הדו"ח:

מערכת הבריאות הממשלתית

  • מערכת הבריאות הממשלתית גדלה בקצב מהיר מקצב הגידול באוכלוסייה, כך שבעוד שמשנת 2011 קצב המשרות גדל ב-23%, עמד הגידול באוכלוסייה על 14%. 
  • הרופאים, האחים והאחיות מהווים כ-50% מהעובדים בבתי החולים הממשלתיים.
  • שכר הרופאים עלה ב-59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות. 
  • לראשונה מופיעים בדו"ח נתונים על תאגידי הבריאות בהם מונהגות רמות שכר גבוהות משמעותית מרמות השכר בבתי החולים הממשלתיים, ללא פיקוח מסדיר על התמורה (השעתית או התפוקתית) שבגינה הן משולמות, וללא כל חובת מכרזים או פרמטרים מוסדרים לקביעת רמות השכר.
  • המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים - שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז. מומחה צעיר במרכז ירוויח שכר ממוצע העומד על 28,126 ש"ח, לעומת מומחה צעיר בפריפריה ששכרו עשוי להגיע לשכר ממוצע של כ-42,101 ש"ח. פער גבוה ניתן למצוא גם בקרב מנהלי בתי החולים, כשמנהל במרכז ירוויח שכר הנמוך ב48% ממקבילו בפריפריה.

מערכת החינוך הממשלתית

  • מנתוני מערכת החינוך ניתן ללמוד כי מספר העובדים במערכת גדל בקצב כמעט כפול מהגידול במספר התלמידים, מה שמוביל ליחס מספר-תלמידים-למורה נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD-.
  • בשנים 2017-2018 עמד השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית על 12,846 ש"ח. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,400 ש"ח בממוצע. 
  • בהשוואה בינלאומית בין מדינות ה-OECD ניתן לראות כי שכר המורים בישראל גבוה ביחס לשכר העובדים האקדמאים במשק. יחד עם זאת, נמצא ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול. 
  • ההוראה עודנה מהווה משרה בעלת אוריינטציה מגדרית, כשנשים מהוות כ-87% מעובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית. יחד עם זאת, תפקידי ניהול, שבצדם שכר גבוה יותר, נוטים להיות מאוישים על ידי אחוז גבוה יותר של גברים לעומת נשים באופן יחסי לחלקם בקרב עובדי ההוראה.    
  • מן הדו"ח עולה כי ב-73 ימים בשנה התלמידים בישראל נמצאים בחופשה, בעוד המשק עובד כרגיל. פער זה מביא לכך שהורים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם ימים רבים, דבר המביא לפגיעה כלכלית במשק. מעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע, כנהוג ביתר מדינות ה-OECD, לצד צמצום במספר ימי החופשה במערכת החינוך, עשוי לסייע בפתרון הבעיה.