OECD: ישראל מובילה ברגולציה שמזיקה למשק

יום ב', 26 ביולי 2021
 
OECD:  ישראל מובילה ברגולציה שמזיקה למשק - כך קובע דו"ח שפרסם הארגון המציין כי רמת ההגנה על המקומיים  בישראל מדכאת את התחרות, התהליך של הקמת חברה חדשה מסורבל מדי ורמת אי?השוויון היא מהגבוהות שנמצאו בבדיקת החברות בארגון
 
 
הארגון מציין כי בחלק מהענפים, דוגמת חשמל, דואר ותעופה התרחש תהליך של סרבול הרגולציה, שלפי ה?OECD מעכב צמיחה ופוגע בצרכנים. 
 
הדו"ח, שנקרא "הולכים לצמיחה 2014", הוא מסמך שנתי שמפרסם הארגון ומצביע על הבעיות שקיימות במדינות החברות בו שעלולות לעכב את הצמיחה בהן. השנה הקדיש הארגון פרק מיוחד בדו"ח לנושא הרגולציה בשוק הצריכה, ודירג את המדינות החברות בו לפי מדד שהורכב לשם כך. המדד בדק עד כמה מגבילות הממשלות את התחרות בשוק, אילו תמריצים הממשלה נותנת לשחקנים בשוק להתחרות ועד כמה היא מאפשרת מידע זמין לצרכנים.
 
לפי הדירוג של ה?OECD, המדינה היחידה שבה הרגולציה מגבילה את התחרות במשק יותר מאשר בישראל היא טורקיה. מדינות אחרות שזכו למיקום גבוה בדירוג – כלומר, שהן מגבילות את התחרות — הן מקסיקו, דרום קוריאה ויוון.
 
ה?OECD מציין לגנאי את השיעור הגבוה יחסית של שליטה ממשלתית בחברות הפועלות במשק, ואת הבעלות הממשלתית החלקית בחברות אחרות. לפי הארגון, ממשלת ישראל נעשתה גורם דומיננטי יותר במשק מאז 2008.  
 
הארגון מציין לרעה גם את החסמים הגבוהים לכניסה לענפים השונים בשוק הצריכה בישראל, אפילו בתחום הקמת חברות סטארט?אפ. למעשה, ישראל מדורגת שלישית מבין מדינות הארגון במדד הבוחן את מסורבלות התהליך שיזמים צריכים לעבור כדי להקים חברה, כשרק צ'ילה וטורקיה מקדימות אותה. בנוסף, רמת ההגנה על שחקנים קיימים בשוק שמדכאת את התחרות היא גבוהה במיוחד בישראל, כשרק במקסיקו ההגנה לשחקנים קיימים היא איתנה יותר.
ענפים נוספים שבהם זוכה ישראל לציון לגנאי בשל החסמים הגבוהים לכניסה אליהם הם הענפים הנשלטים בידי חברות ממשלתיות – האנרגיה, המים, הרכבת והתעופה.
 
בחזית השקעות החוץ, מסמן ה?OECD את האפליה לרעה של חברות זרות בהשוואה לחברות מקומיות, את אי ההכרה בפיקוח של גופים רגולטוריים במדינות אחרות (כמו למשל במקרה של תקנים ממכונים זרים) ואת ההגבלות על תנועת הון זר כגורמים המעכבים צמיחה של הכלכלה הישראלית.
בניגוד להצהרות הממשלה על הכוח המוגזם של ארגוני העובדים במשק, ה?OECD מדרג את הכוח של ארגוני העובדים בישראל כזהה כמעט לחלוטין לממוצע בארגון, כאשר הסכמים קיבוציים ושכיחות של ועדי עובדים משפיעים על כ?55% מהפעילות במשק. 
 
חרף הטענות שארגוני עובדים בעלי עוצמה מונעים תחרות במשק, הדו"ח מגלה כי ארגוני עובדים חזקים קיימים גם במדינות שדורגו ככאלה שמתאפשרת בהן תחרותיות גדולה יחסית, דוגמת הולנד ודנמרק. ציון נוסף לגנאי מקבלת ישראל מבחינת רמת ההוצאה שלה לעידוד מציאת תעסוקה עבור כל מובטל במשק, כשהיא מדורגת במדד הזה לצד מקסיקו, אסטוניה, ארה"ב וצ'ילה.
 
נקודה חשובה נוספת שגם אליה מתייחס דו"ח הארגון היא אי?השוויון בחברה הישראלית. אף שהארגון מציין לטובה את הניסיונות של הממשלה להטמיע מדיניות שתפחית את אי?השוויון בישראל, הוא שוב מונה את ישראל כאחת מהמדינות ב?OECD שבהן אי?השוויון הוא הגדול ביותר, לצד ארה"ב, טורקיה ומקסיקו.