הממשלה - פעילות במחשכים ללא שקיפות

יום ד', 9 במאי 2018
דוח 2018 של מבקר המדינה:
 
הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות  היא זכות בעלת אופי חוקתי  בהיותה נגזרת מהזכות לחופש ביטוי  ונוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי . חוק חופש המידע קובע כי לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה. במרץ 2011 החליטה הממשלה להקים יחידה ממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כדי ליישם את חוק חופש המידע וכחלק מהגברת השקיפות ברשויות הציבוריות.
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-יולי 2017 את הפעולות המרכזיות לקידומה של שקיפות הממשל בישראל. בביקורת נבדקו הנושאים האלה: יישום של הוראות מחוק חופש המידע במשרדי ממשלה ובגופים שהם יחידות סמך או רשויות ממשלתיות הפועלות תחת משרד ממשלתי. גופים אלו ייקראו להלן - יחידות סמך; שקיפות פעילותם של שרים; שקיפות המידע הממשלתי בדבר הקצאת תקציב לקיום ההסכמים הפוליטיים ובדבר התקשרויות משרדי הממשלה עם חברות ייעוץ; פרסום התקשרויות של משרדי ממשלה ושל יחידות סמך; שקיפות בהצעת תקציב המדינה; והובלת תחום הממשל הפתוח בישראל.
הבדיקה נערכה במשרדי הממשלה האלה: משרד ראש הממשלה  שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר אלי גרונר; משרד המשפטים, שאותו ניהלה בתקופת הביקורת עו"ד אמי פלמור; המשרד להגנת הסביבה, שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר ישראל דנציגר; משרד האוצר, שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר שי באב"ד; משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  שאותו ניהלה בתקופת הביקורת גב' קרן טרנר; ובמשרד התרבות והספורט, שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר יוסי שרעבי. בדיקות השלמה נערכו במשרדים האלה: משרד הפנים; משרד הבריאות; משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה); משרד התקשורת; משרד החקלאות ופיתוח הכפר; משרד הביטחון; ומשרד העלייה והקליטה.
הליקויים העיקריים
יישום הוראות מחוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות סמך
פרסום דוחות שנתיים
דוחות שנתיים נועדו לאפשר למי שמעוניין בכך גישה נוחה למידע בתחומים הנוגעים לפעילותה של הרשות הציבורית. משרד רה"ם ומשרד התרבות והספורט לא פרסמו את הדוחות השנתיים שלהם לשנים 2016-2015; משרד ירושלים ומורשת לא פרסם את הדוח השנתי לשנת 2016 כנדרש בחוק חופש המידע. כ-44% מיחידות הסמך של משרדי הממשלה לא פרסמו דוח שנתי לשנת 2016; כ-40% מיחידות הסמך לא פרסמו דוחות שנתיים לשנים 2016-2015, ובהן 19 מרכזים רפואיים.
דיווח על יישום חוק חופש המידע
כרבע ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא מסרו ליחידה לחופש המידע נתונים סטטיסטיים לשנת 2016 על יישומו של חוק חופש המידע במועד הנדרש: משרד רה"ם, משרד החקלאות, משרד ירושלים ומורשת ומשרד התרבות והספורט, וכן 13 יחידות סמך. בשל כך, לא נכלל המידע על יישום החוק ברשויות אלה בדיווחי היחידה לממשלה.
הטיפול בבקשות מידע על פי חוק חופש המידע
היחידה לחופש המידע מוסמכת לברר תלונות נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך הנוגעות ליישום החוק. היחידה פרסמה רשימה של שישה משרדי ממשלה, שהיא הגדירה אותם כ"רשויות מפ?רות", זאת כיוון שלא השיבו על בקשות מידע או לא פרסמו מידע, כנדרש, גם לאחר שהיחידה הנחתה אותם להשיב או לפרסם, ובהם המשרד להגנת הסביבה, המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר.
 
משרד מבקר המדינה בדק את הטיפול בבקשות מידע, לרבות שיעור הבקשות שלא נענו במועד הנדרש בחוק ושיעור התלונות המוצדקות שהיו נגד המשרד הממשלתי בשבעה משרדי ממשלה. נמצא כי עד יולי 2017 המשרד להגנת הסביבה טרם סיים לטפל ב-150 בקשות מידע שהוגשו בשנים 2016-2013. בשנת 2016 97 מ-269 (36%) הבקשות למידע שהוגשו לא נענו בתוך הזמן המירבי שנקבע בחוק (120 ימים). היחידה לחופש המידע מצאה כי 12 תלונות על המשרד להגנת הסביבה שהיא סיימה לטפל בהן בשנת 2016 היו מוצדקות. המשרד להגנת הסביבה לא השיב במשך שנים לבקשות מידע מסוימות מן הציבור כנדרש, לדוגמה, בקשות שעניינן זיהום אוויר באזור נמל חיפה ונתוני זיהום של מפעלים שונים.
 
בשנת 2016 הוגשו למשרד האוצר 169 בקשות מידע. 24 מהן (14%) לא נענו בתוך הזמן המירבי שנקבע בחוק. היחידה לחופש המידע מצאה כי חמש תלונות על משרד האוצר שהיא סיימה לטפל בהן בשנת 2016 היו מוצדקות. הממונ?ה על העמדת מידע לציבור במשרד האוצר נתקלת בקשיים בבואה להשיב על בקשות מידע לפי חוק חופש המידע. זאת בין היתר משום שככלל, יחידות המשרד אינן משתפות עמה פעולה לצורך גיבוש המענה על בקשות למידע. הממונה ציינה כי התלוננה בלשכת מנכ"ל המשרד בנוגע לבקשות מידע שבעניינן לא קיבלה מענה, אולם עד מועד סיום הביקורת - ללא הועיל.
במשך שבעה חודשים בשנת 2017 הוגשו למשרד רה"ם 211 בקשות לפי חוק חופש המידע, עד מועד סיום הביקורת הוא טרם סיים לטפל ב-41 (19%) מהבקשות האלה, אף שעברו יותר מ-120 הימים ממועד הבקשה. המשרד מסר ליחידה נתונים רק על חלק משנת 2016, ולכן אי אפשר לדעת כמה מהן לא נענו; בשנת 2016 מצאה היחידה כי חמש תלונות שהוגשו נגד משרד רה"ם והטיפול בהן הסתיים בשנה זו, רובן על אי-מתן מענה, היו מוצדקות.
 
עד יולי 2017 טרם סיים לטפל משרד התחבורה ב-28 בקשות שהוגשו בשנת 2015 וב-15 בקשות שהוגשו בשנת 2016. לדוגמה, בקשה הנוגעת למוקדי סיכון בכבישים.
בשנת 2016 הוגשו למשרד העלייה והקליטה 39 בקשות מידע. 12 (32%) מהן לא נענו בתוך משך הזמן המירבי הקבוע בחוק. בשנת 2016 מצאה היחידה כי שלוש תלונות על אי-מתן מענה מהמשרד על בקשות מידע היו מוצדקות.
 
5 מ-14 (36%) בקשות למידע שהוגשו למשרד התרבות והספורט בשנת 2015 לא נענו בתוך משך הזמן המירבי שנקבע לכך בחוק. לדוגמה, המשרד לא השיב על בקשת מידע בדבר הסדרים למניעת ניגוד עניינים של ראשי תחומים במשרד וכן בדבר הסדרים למניעת ניגוד עניינים של יועצים חיצוניים למשרד.
פעולות לצמצום בקשות חוזרות ונשנות למידע
פרסום הבקשות והמענה עליהן עשוי להביא מידע חיוני לפני הציבור, ואף לייתר טיפול בבקשות מידע דומות בעתיד. נמצא כי משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים פרסמו עד למועד סיום הביקורת באתר אינטרנט חלק מזערי מהתשובות לבקשות מידע לפי חוק חופש המידע, כנדרש על פי הנחיית היחידה לחופש המידע.
שקיפות פעילותם של שרים
 
עד אוקטובר 2017, 9 מבין 29 (31%) משרדי ממשלה לא השיבו לבקשה של עמותה לפי חוק חופש המידע מינואר 2017 לקבל יומנים של 8 שרי ממשלה לשנת 2016. אלה המשרדים שלא השיבו לבקשה : משרד הביטחון; משרד הפנים; המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל; המשרד להגנת הסביבה; משרד ירושלים ומורשת; משרד הבינוי והשיכון; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה); משרד התחבורה; משרד המדע והטכנולוגיה. אי-מתן מענה עומד בניגוד להוראות החוק ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
שקיפות המידע הממשלתי בדבר הקצאת תקציב לקיום ההסכמים הפוליטיים
משרד מבקר המדינה בדק את המענה של משרדי ממשלה על בקשות של ועדת השקיפות של הכנסת (להלן - הוועדה לשקיפות) לקבל מידע ונתונים בדבר הקצאת תקציב לקיום הסכמים פוליטיים ובדבר התקשרויות עם חברות ייעוץ. נמצא כי משרד הביטחון לא השיב מינואר 2017 ועד למועד סיום הביקורת על שתי בקשות של הוועדה לשקיפות לקבל מידע על הקצאות כספים במסגרת הסכמים פוליטיים, ובכך נמנע מהציבור מידע על חלק מהתקציבים שהוקצו למימוש ההסכמים הפוליטיים. משרד האוצר ומשרד הפנים השיבו באיחור ניכר. אי-מסירת מידע או מסירתו באיחור ניכר אינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: הממשלה. באופן פעולתם של משרדים אלה יש אף פגיעה ביכולת הוועדה למלא את תפקידה כמפקחת על הממשלה.
שקיפות המידע הממשלתי בדבר התקשרויות משרדי הממשלה עם חברות ייעוץ
עד לסוף אוקטובר 2017, 14 משרדי ממשלה לא השיבו על בקשת הוועדה לשקיפות מנובמבר 2016 לקבל מידע על ההתקשרויות שלהם עם חברות ייעוץ: משרד הבריאות; משרד הרווחה; משרד הבינוי והשיכון; המשרד להגנת הסביבה; משרד התקשורת; משרד הפנים; המשרד לביטחון הפנים; המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה; משרד החקלאות; משרד המשפטים; משרד העלייה והקליטה; משרד התרבות והספורט; המשרד לשירותי דת; והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. בכך נמנעה מהכנסת ומהציבור האפשרות לקבל מידע בדבר התקשרויות משרדי הממשלה האלה עם חברות ייעוץ.
פרסום התקשרויות של משרדי הממשלה ויחידות הסמך
אי-פרסום או פרסום באיחור
בדצמבר 2015 הונחו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם התקשרויות עם ספקים לצורך רכישת טובין או שירותים לציבור, בין השאר לאור מחויבותה של ממשלת ישראל לעקרון השקיפות. משרד האוצר לא פרסם את כל דוחות ההתקשרויות של נציגות משרד האוצר בניו יורק בשנים 2016 ו-2017, וכך גם רשות המים. 19 בתי חולים לא פרסמו מידע על עיקרי הוצאותיהם, כנדרש בתקנות חופש המידע, הוצאות המסתכמות בכ-2.7 מיליארד ש"ח.
אי-פרסום התקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה
החובה לפרסם התקשרויות חלה רק על התקשרויות המנוהלות במערכת מרכב"ה. לאגף החשכ"ל אין נתונים על הסכום הכולל של ההתקשרויות של משרדי הממשלה ועל מספר ההתקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה. כיוון שכך, אי אפשר לדעת מהו חלקן של ההתקשרויות החייבות בפרסום בכל הרכש הממשלתי, המוערך בכ-42 מיליארד ש"ח בשנה.