מחדלים בשיקולי רכש במערכת הביטחון

יום ג', 4 באוגוסט 2020

מבקר המדינה מנתח תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש כדוגמא לרשלנות וחסר שיקול מעמיק בהצטיידות והוצאת מליארדי שקלים .

כותב המבקר:

בסיומה של עבודת המטה, שנמשכה קרוב לעשר שנים לבחינת הצטיידות של תותחים חדשים בעלות מיליארדי שקלים, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחים מתוצרת אלביט. מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות, וכי ב- 2014 בוטלה הדגמה בארץ של התותח הגרמני שהיה המתחרה העיקרי לתותח הנבחר מאלביט.

בחודשים מרץ עד דצמבר 2018 , בדק, בין היתר, משרד מבקר המדינה את בחינת הנושאים המהותיים על ידי צה"ל בתהליך האישור העקרוני של פרויקט רכישת התותח, התנהלות צה"ל ומשרד הביטחון לקראת מימוש הפרויקט והצגת הפרויקט לקבינט המדיני-ביטחוני לשם קבלת אישורו. הביקורת נערכה בצה"ל, במשרד הביטחון, במל"ל ובתעשייה האווירית.

ממצאי הביקורתתמונת המצב שעלתה מן הביקורת מלמדת כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים חדשים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומשוקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע ליציאה לפרויקט. לא נבדקו, לדוגמא, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים

עוד מצאה הביקורת כי במרץ 2014 החליטו במפא"ת ובזרוע היבשה (ז"י) על ביטול ההדגמה של תותחAGM   בישראל. החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה. עם זאת נמצא כי במשך כעשור עשתה זרוע היבשה עבודת מטה לקראת קבלת החלטה בנוגע לפרויקט, ובשנת 2017 הוקמה ועדה מטכ"לית בדבר ההחלטה להצטייד בתותחים חדשים

מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י ואג"ת לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

עוד עלה מהביקורת כי למרות שהפנייתה של ועדת המפתחים לתקנות חובת המכרזים לצורך מתן פטור ממכרז לאלביט היה מספק, הנימוקים שלה ושל מפא"ת למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. כמו כן, ועדת המפתחים לא הציגה לאשורם את כל השיקולים בעד קיום מכרז בין-לאומי.

חוסר בהירות נוספת עלתה בהצגה של צה"ל לקבינט המדיני-ביטחוני. צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. עם זאת, קיים חוסר בהירות באשר לטענה זו. המל"ל לא הציג לקבינט ניתוח חלופות שאינן תותחים, ומפא"ת הציג למל"ל ולקבינט הערכת מחיר של תותחAGM שהייתה כפולה מזו שהייתה בידיו

בעיקרי ההמלצות של מבקר המדינה אנגלמן צוין כי בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות.