סטארטאפים מישראל מהגרים לברלין

יום א', 29 באפריל 2018

 

 

בשעה שכולנו - מראש הממשלה ומטה - טופחים לעצמנו על השכם שאנו "סטארט-אפ ניישן" -מתנהל תהליך העלול לסכן את כל הנושא המרכזי הזה בישראל:  יזמים וסטארטאפים מישראל מהגרים לברלין 
 
ברלין רושמת סטארט-אפ חדש בכל 20 שעות, היא מובילה ברשימת  החברות המובילות בהי-טק.בעולם.
לפי דיווחים של חברות מחקר בינלאומיות הסדר ברשימה הוא (ממקום ראשון ומטה):
וושינגטון (ארה"ב), ברצלונה (ספרד), קופנהגן (דנמרק), הונג-קונג (סין), ברלין (גרמניה), שנזן (סין), בנגלור (הודו), מונטראול (קנדה).   
 
מאות הייטקיסטים ישראלים עושים רילוקיישן,   ולדברי המעורבים ברלין עשויה להשאיר מאחור את עמק הסיליקון ותל אביב
 
"ברלין כיום, בהשוואה לרוב הערים הגדולות שהן גם מוקד טכנולוגי, היא מקום מאוד שפוי", אומר ל"גלובס" אחד היזמים הישראלים שעברו אליה.
זמיר. "לא מדובר רק בעלות המחיה, אלא איך אתה נתפס כאדם אם העבודה היא כל חייך וכמה לחץ מלווה את היומיום. בסופו של דבר, העובדה שהעיר נורמלית יותר, שאנשים יצירתיים עדיין יכולים לגור כאן במרכז העיר, היא בעצמה מנוע של חדשנות. ערים שאינן מאפשרות זאת יותר - מתות מבחינת חדשנות. סן פרנסיסקו תמות, תל אביב גם".
 
בתור כוח אדם מיומן להתרחבות החברה, שגייסה כ-10 מיליון דולר בשני סיבובים, נסמכים זמיר ושותפו מקס למלה (33) על ישראלים המעוניינים לעבור לברלין. לדבריהם, אין מחסור בהם.
 
הדרך שעשה זמיר משקפת את התפקיד המרכזי שממלאים ישראלים רבים בתעשיית הסטארט-אפ הצומחת של בירת גרמניה. עם התבססות מעמדה של ברלין כבירת טכנולוגיה גרמנית - אולי אפילו אירופית - היא מושכת אליה בשנים האחרונות לא רק אמנים ישראלים, אלא גם מספר הולך וגובר של הייטקיסטים מבוססים. הם מנצלים את הזינוק בהשקעות בחברות הייטק בעיר ואת המוניטין המצוין שיש לאנשי טכנולוגיה ישראלים, ומעתיקים את חייהם לבירת גרמניה, שמנסה למצב את עצמה כמוקד בינלאומי לחדשנות טכנולוגית. חלקם עושים רילוקיישן, חלקם מתחילים לעבוד אחרי סבבי ראיונות שאליהם טסו מהארץ, ויש מי שמקימים חברות - לרוב עם שותפים גרמניים. בתחילת השנה אף יוסדה בברלין קרן הון סיכון ראשונה שהיא 100% ישראלית.
 
כמה מאות הייטקיסטים ישראלים, לפי הערכות של המרואיינים בכתבה זו, כבר עברו לברלין.
 
בועז, 35, מספר שעבר לברלין עם בת זוגו לפני חמש שנים. באותה תקופה עבד בחברה ישראלית שנרכשה על-ידי חברה גרמנית, והוא החליט לנצל את ההזדמנות לעבור לעיר. "אשתי ואני באנו לכאן בינואר כדי לבדוק את השטח. היה קשה, קר ואפור, אבל אמרתי לה 'יותר גרוע זה לא יהיה'.
 
ברלין נמצאת היום בעיצומו של הגל השני של תעשיית הסטארט-אפ שלה. הראשון התחיל לפני כעשור, אז חברות גרמניות חיקו ביעילות שירותים טכנולוגיים שעבדו בארצות הברית, והתאימו אותם לשוק הגרמני. חברת המסחר המקוונת זאלאנדו (Zalando), למשל, נחשבת לדוגמה מובהקת. משקיעים גרמנים נתנו כסף רק לחברות שהציגו תוכנית עסקית קצרת-טווח שהוכחה כיעילה במדינות אחרות, ולא כיוונו על התרחבות גלובלית. מאז, מעגל המשקיעים התרחב מאוד, חלק מהדור הראשון של מייסדי הסטארט-אפים הגרמנים עשו אקזיטים והיא הרבה יותר בינלאומית בתחום זה.
 
 
במחצית הראשונה של 2017 זינקו ההשקעות בחברות סטארט-אפ בברלין ל-1.5 מיליארד אירו - פי 3 מהנתון שנה קודם לכן. לפי נתוני קרן של עיריית ברלין הפועלת כדי לקדם את תחום ההייטק בבירת גרמניה, כל 20 שעות נוסד בה סטארט-אפ וכיום פועלות בה כ-2,500 חברות בתחום זה.