פיתוח שיתוף בנסיעות - ישום רק לא בישראל

יום ג', 5 בספטמבר 2017

עד כמה החברות המכונות "ישראליות" באמת רואות את ישראל כמרכז הניהול המחקר, התעסוקה ותשלום המיסים  שלהן?

שאלה זו עולה גם לנוכח הרכישה החדשה של חברת ויה (Via), שמפתחת פתרונות תחבורה ציבורית שיתופיים, שהודיעה כי יצרנית הרכב דיימלר, המחזיקה במותג מרצדס, מצטרפת לחברה כמשקיעה אסטרטגית בהיקף של 200 מילילון דולר.

בכך תתמוך דיימלר בהמשך צמיחתה המהירה של ויה ובפרישתה ברחבי אירופה ואמריקה.

עסקה זו בין ויה לקונצרן הרכב הגרמני דיימלר היא  לכאורה ציון דרך  נוסף בצמיחת תחום התחבורה החכמה בישראל, אך הנושא בינתיים תקוע ופועל דווקא בניו יורק.
 
זהו שלב נוסף במרוץ  אותו מובילה ספינת הדגל בישראל של תחום זה  מובילאיי, שפיתחה מערכת לזיהוי אובייקטים לתחום מערכות סיוע מתקדמות לנהגים (ADAS) ונמכרה לאינטל תמורת כ–15.4 מיליארד דולר, אך מלבדה פועלים בישראל עשרות סטארט?אפים שעובדים על פתרונות שונים לעולם התחבורה, ולצדם חברות הרכב וספקיות ציוד גדולות שבוחנות מקרוב את התעשייה המקומית.
 
 
חברת דיימלר עצמה הכריזה בנובמבר 2016 על פתיחת מרכז מחקר ופיתוח בישראל. המרכז הישראלי מתמקד בפיתוחים טכנולוגיים למכוניות העתיד של מרצדס. מוקדם יותר השנה השלימה חברת ואלנס, שמפתחת שבבים בין היתר לתעשיית הרכב, גיוס של 60 מיליון דולר והכריזה גם כן על שיתוף פעולה עם דיימלר?מרצדס.
 
עם העסקות הגדולות שנעשו בין חברות הענק לסטארט?אפים ישראליים נמנית השקעתה פולקסווגן בחברת גט כ–300 מיליון דולר. כמו כן, פולקסווגן מחזיקה 40% מהסטארט?אפ סיימוטיב (CyMotiv), שהקים ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, יחד עם צפריר כץ וד"ר תמיר בכור. באחרונה השקיעה גם חברת טויוטה בסטארט?אפ אוטוטקס, וספקית הציוד דלפי (Delphi) השקיעה בחברות אוטונומו, ואלנס ואינוויז.
 
אז למה לא פועל שירות השיתוף בנסיעות בישראל?
 
העובדה שחברת התחבורה החכמה הישראלית ויה (Via) אינה פועלת בארץ ממחישה את הפער שבין תעשיית הסטארט?אפ המקומית התוססת לבין הכניעה לאינטרסים מקומיים שונים  של הממשלה.
 
במארס נכנסה לתוקף רפורמה מתוקשרת לפתיחת ענף המוניות לנסיעות שיתופיות, שמכשירה את הקרקע לקראת המודל של ויה. הוחלט לאפשר למוניות מורשות להסיע כמה נוסעים במקביל ליעד שבחר כל אחד מהם, בכפוף להזמנה מראש באפליקציה, כך שכל נוסע ישלם על חלקו היחסי בלבד בנסיעה.
 
אך  פתיחת שוק חלקית זו לא מומשה, בין היתר בשל ניסוח בעייתי של תיקון החוק. הנוסח חל רק על מוניות קטנות, שמסיעות עד שישה נוסעים פלוס נהג. בשוק ההיסעים מתלוננים שהמספר המצומצם של הנוסעים לא יאפשר מודל עסקי טוב מספיק, והיו רוצים לראות את החוק חל גם על כלי רכב גדולים יותר, כמו המיניבוסים הנהוגים בקווי מוניות השירות. ואז יש לזכור את חברת "אגד" ושכמותיה וארגוני בעלי המוניות.