התקשרויות ממשלתיות בסתר

יום ד', 9 במאי 2018
בדצמבר 2015 הונחו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם התקשרויות עם ספקים לצורך רכישת טובין או שירותים לציבור, בין השאר לאור מחויבותה של ממשלת ישראל לעקרון השקיפות. משרד האוצר לא פרסם את כל דוחות ההתקשרויות של נציגות משרד האוצר בניו יורק בשנים 2016 ו-2017, וכך גם רשות המים. 19 בתי חולים לא פרסמו מידע על עיקרי הוצאותיהם, כנדרש בתקנות חופש המידע, הוצאות המסתכמות בכ-2.7 מיליארד ש"ח.
משרד הבריאות
כ-15,600 התקשרויות (בסך כ-64 מיליון ש"ח) של לשכות הבריאות המחוזיות נגעו למכשירי שיקום וניידות, ופרטיהן כללו את שמות האנשים שנזקקו למכשירים. די היה שלשכות הבריאות ישמיטו את השמות בעת פרסום ההתקשרויות האלו, ואולם לשכות הבריאות סיווגו אותן כרגישות, בעילה של פגיעה בפרטיות אדם, ובכך מנעו את פרסומן.
20% ממאות התקשרויות של מטה משרד הבריאות שסווגו כרגישות, סווגו כך שלא לצורך והן לא פורסמו בציבור. למשל, שלוש התקשרויות לצורך אספקה של שירותי בריאות התלמיד בסכום כולל של כ-117 מיליון ש"ח. ממצאי הביקורת מלמדים כי משרד הבריאות עשה שימוש לא ראוי באפשרות לסווג התקשרויות כרגישות, ובכך מנע מהציבור מידע חשוב, הדרוש לו בין היתר כדי לבקר את פעולות המשרד. פעולתו של המשרד אינה מתיישבת עם תכלית חוק חופש המידע.
לשכת הבריאות המחוזית צפון כללה ברשימת ההתקשרויות שפרסמה בציבור 176 התקשרויות הנוגעות לרכישה של מכשירי שיקום וניידות, וכללה בפרטים שפרסמה גם את שמות האנשים ואת פירוט המכשירים, למשל כרית למניעת פצעי לחץ, מזרן אוויר והליכון. חשיפת שמות מטופלים ופרטי המכשירים שנרכשו עבורם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, שנועדו לשמור על פרטיותו של אדם, ומעידה על כשל בפעולותיו של משרד הבריאות בפרסום ההתקשרויות ובבקרה עליהן.
משרד התחבורה
נמצא כי 26 מ-33 (78%) מהתקשרויות שמשרד התחבורה סיווג כרגישות בשנת 2016 לא היו רגישות ועל המשרד היה לפרסמן. למשל, התקשרות עם ספק שירותים עבור אגף ההסברה והיחסים הבין-לאומיים במשרד סווגה כרגישה בשל מידע העלול לשבש את התפקוד או את יכולותיו של המשרד, אף שבפרטי ההתקשרות צוינו רק שם הספק וסכום ההתקשרות; חמש התקשרויות עבור השתלמויות לעובדי המשרד סווגו כרגישות בעילה של פגיעה אפשרית בפרטיות של אדם. השימוש של המשרד בסייג זה הוביל למעשה למניעת פרסום מידע לציבור בעניינים שראוי שהציבור ידע עליהם, ופעולתו אינה מתיישבת עם תכליתו של חוק חופש המידע.
משרד הפנים
48 התקשרויות שמשרד הפנים סיווג כרגישות בשנת 2016 לא היו רגישות ואפשר היה לפרסמן. למשל, 41 התקשרויות בסך כולל של שמונה מיליון ש"ח עבור שירותי רואה חשבון לביקורת ברשויות מקומיות סווגו כרגישות בעילה של פגיעה אפשרית בפרטיות של אדם. סיווג התקשרויות אלו כרגישות מעלה חשש שמשרד הפנים משתמש שלא לצורך בטענת הרגישות כדי להימנע מפרסום התקשרויות כנדרש.
פרסום הסכמים או היתרים למתן שירות לציבור או שימוש במשאב ציבורי בידי גורם פרטי
בדצמבר 2013 החליטה הממשלה כי משרדי ממשלה ויחידות סמך יפרסמו את התקשרויותיהם עם גופים פרטיים (בסייגים שפורטו בהחלטת הממשלה) וכן יפרסמו היתרים שנתנו לגופים פרטיים לצורך אספקת שירות לציבור או לשם שימוש במשאבים ציבוריים. ואולם, משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת כלל לא פרסמו התקשרויות שערכו עם גופים פרטיים והיתרים שנתנו לגופים פרטיים, כנדרש, עד למועד סיום הביקורת.
משרדי התחבורה, הבריאות והחינוך והמשרד לשירותי דת לא פרסמו מידע לציבור כנדרש על הסכמים שעליהם חתמו או על היתרים שנתנו לגוף פרטי להשתמש במשאב ציבורי. בכך נפגעה זכותו של הציבור לקבל מידע על זכויות שהעניקו משרדי ממשלה לגופים פרטיים ולערוך בקרה על מהות ההסכמים. לדוגמה, התקשרות של משרד התחבורה עם רשות מקומית לצורך הכשרה של נתיבי תחבורה ציבורית בתחומה בסך של כ-693 מיליון ש"ח והתקשרות של משרד הבריאות לרכישת חיסונים בסך של כ-90 מיליון ש"ח.
שקיפות הוצאות הממשלה בהצעת תקציב המדינה
אישור שנתי של חוק התקציב בכנסת מאפשר לרשות המחוקקת להשפיע על קביעת סדרי העדיפות בתקציב ועל אופן הקצאת הכספים. שקיפות בשלבי הכנת התקציב, בשינויים בתקציב שאושר ובדיווח על השימוש שנעשה בו מאפשרים גם לציבור להכיר את התקציב ואת המקורות שהוקצו לצרכים השונים, וכן מאפשרים לו לבקר, גם באמצעות נציגיו בכנסת, את השינויים שנעשים במהלך השנה בתקציב שאושר.
בפרויקט "חריש עמוק" שאגף התקציבים מקדם במשרד האוצר (להלן - אג"ת) נדרשו שני מהלכים משלימים בהתאם להחלטה שקיבלה הממשלה ביוני 2013: האחד - צמצום מספר תקנות התקציב במטרה להרחיב את חופש הפעולה של המשרדים; והשני - גיבוש קריטריונים לשקיפות ולפומביות של מבנה ההוצאות של המשרד. ואולם נמצא כי לצד פעולותיו להגברת השקיפות בתקציב המדינה, אג"ת לא השלים את הפעולות לצורך שקיפות הצעת התקציב. כיוון שכך, טרם הושג האיזון בין הגמישות התקציבית הנדרשת למשרדי הממשלה ובין הצורך בשקיפות, וחלקים ניכרים מתקציביהם של משרדי ממשלה מסוימים, אינם שקופים לציבור בשלב שבו הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת, וחבריה נדרשים להחליט אם לתמוך בה. לדוגמה, בהצעת התקציב לא הייתה הבחנה בין התקציבים לבתי הספר היסודיים ובין התקציבים לחטיבות הביניים, וכמו כן לא הייתה הבחנה בין גובה התקציב המתוכנן לתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות החינוך הרגיל ובין התקציבים שיועדו למוסדות החינוך המיוחד.
הובלת תחום הממשל הפתוח בישראל
הפורום הישראלי לממשל פתוח
באפריל 2012 החליטה הממשלה להצטרף לשותפות בין-לאומית לקידום ממשל פתוח . על פי ההחלטה הוקם פורום לממשל פתוח ובראשו שר משרי הממשלה. מאז מונה התכנס הפורום חמש פעמים בלבד: שלוש פעמים בהרכבו המלא עד ספטמבר 2015, אז פקע מינויים של חבריו שאינם נציגי הממשלה, ופעמיים נוספות, בינואר 2016 וביולי 2017. הפורום לא פרסם כל מסמך רשמי או המלצה בנוגע לתכניות לקידום הממשל הפתוח בישראל, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות משנה של הפורום לא עסקו באחד מתפקידיו המרכזיים - מעקב אחר קידום תכנית הפעולה לממשל פתוח במסגרת מחויבות הממשלה לשותפות לממשל פתוח.
גיבוש והפעלת התכנית לממשל פתוח לשנים 2017-2015
החוקרים מטעם השותפות הבין-לאומית הסיקו שתכנית הפעולה לממשל פתוח לשנים 2017-2015 "אינה שאפתנית, ואינה מבטיחה מיצוי הפוטנציאל של ישראל בתחום הממשל הפתוח". שתיים מתשע המשימות שהממשלה התחייבה לבצע לא כללו יעדים מדידים וספציפיים שבאמצעותם אפשר היה למדוד את התקדמות הביצוע.
ההמלצות העיקריות
על משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלא פרסמו את הדוח השנתי כנדרש בחוק חופש המידע, לפרסם בהקדם את דוחותיהם ולהקפיד להמשיך לפרסמם במועד. על משרד הבריאות לוודא כי גם המרכזים הרפואיים נוהגים כך. על משרדי הממשלה ויחידות הסמך להקפיד לדווח ליחידה לחופש המידע על יישום חוק חופש המידע במועד.
על המשרד להגנת הסביבה להשלים את הפעולות שנקט כדי שיינתן מענה לבקשות מידע מהציבור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק ובדחיפות המתבקשת מממצאי הביקורת. על מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לוודא שפעולות המשרד בתחום הזה נעשות בהתאם להוראות הדין.
על משרד האוצר לנקוט כל פעולה נדרשת כדי שהמשרד, על הנהלתו ועובדיו, ישתף פעולה לצורך מתן מענה על בקשות מידע, ויקפיד לטפל בהן ביעילות ובתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק. על מנכ"ל משרד האוצר לוודא שפעולות המשרד בתחום זה נעשות בהתאם להוראות הדין.
על משרד רה"ם, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד התרבות והספורט ומשרד העלייה והקליטה לוודא כי בקשות מידע ייענו בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק חופש המידע, בין היתר בהתחשב בכך שפרק הזמן המירבי שנקבע בחוק מביא בחשבון גם בקשות מורכבות. על המנכ"לים של המשרדים האלה לוודא שפעולות משרדיהם בתחום הזה נעשות בהתאם להוראות הדין.
לנוכח ממצאי הביקורת, המלמדים על קושי לאכוף לעתים את חובת המענה על משרדים מסוימים, ולנוכח הגדרת שישה משרדי ממשלה כ"רשויות מפ?רות", על משרד המשפטים, האחראי לביצוע חוק חופש המידע, לשקול דרכים יעילות לפעולה כאשר משרד ממשלתי נמנע באופן שיטתי מלקיים כנדרש את החובות המוטלות עליו בדין בטיפולו בפניות של הציבור לקבלת מידע.
על משרדי הממשלה להקפיד לפרסם את התשובות לבקשות מידע שאפשר לפרסמן לפי החוק באתר האינטרנט הייעודי לחופש המידע.
על משרדי הממשלה שלא מסרו לבקשת עמותה את יומני השרים שעמדו בראשם להשיב בהקדם ולמסור את המידע בהתאם להוראות הדין.