סטאראפים ישראלים בורחים לאמריקה

יום ד', 5 בפברואר 2020

סטאראפים ישראלים בורחים לחו"ל עםידע ותעסוקה. האם לחייבם במס מיוחד?

לפי נתוני חברת המחקר IVC, מרכז הפעילות של אחת מכל שמונה חברות הייטק המוגדרת "ישראלית" כלל אינו נמצא בישראל. מתוך 8,314 חברות הרשומות במאגר IVC (כולל ציבוריות), 1,068 מתוכן העבירו את מטה החברה למדינה אחרת, או פתחו אותו שם מלכתחילה. ל-333 מתוכן כלל אין פעילות בישראל, אך הן הוקמו על ידי יזמים ישראליים. רובן הגדול של החברות הללו העתיקו את מרכזן לצפון אמריקה – בדגש, כמובן, על עמק הסיליקון וניו יורק. הנתונים אינם כוללים חברות שפתחו משרדי מכירות ושיווק בחו"ל, פרקטיקה ותיקה ונפוצה יותר.
 
ההגדרה של חברה כישראלית אינה חד-משמעית: גופים ממשלתיים, קרנות הון סיכון וחברות מחקר אימצו גישות שונות בסוגיה הזאת.
 
 כך או כך, רבים מהמשקיעים טוענים כי פתיחת משרד משמעותי מחוץ לישראל, ואף מעבר של מנכ"ל החברה ועיקר הפעילות, חיוניים לצמיחתם הגלובלית של סטארט-אפים. בישראל, הם אומרים, אין לרוב החברות שוק. קרבה לשוק היעד והיכרות אינטימית איתו מהותיים בדרכה של חברה להפוך למובילה בתחומה. במילים אחרות – לצפות להיות חברת צמיחה גלובלית וגם חברה ישראלית, זה קצת כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
דברים אלה מסתמכים  גם על ממצאים של חברת S-Cube, מקבוצת אי.ב.י אי קפיטל  האומרים כי  "חמישית מכלל הסטאראפים הישראלים נרשמים כחברה (אמריקאית) בחו"ל.
ובאחרונה חל גידול של 10 אחוז במגמה זו.
 
בנוסף לנימוקים הגלובליים הדבר מוסבר בין היתר בהערכות השווי הגבוהות הרבה יותר הניתנות לחברות ישראליות/אמריקארית  בבורסות ארה"ב מאשר ההערכות בישראל. הערכות שווי גבוהות פרושן מחיר גבוה יותר למניה והכנסה גבוהה יותר למוכרים (הישראלים ואחרים) בעת של Exit.
יצוין כי במשאל שערך SoftNews תמכו רוב  המשתתפים בהטלת מס מיוחד על בריחה מעין זו של תעסוקה וידע מן הארץ. השאלה היתה: האם יש להטיל מס מיוחד על סטארטאפים שבאקזיטים מוציאים תעסוקה וידע מן הארץ (ראה תרשים)