פלונטר תשתיות התקשורת באשמת משרד התקשורת

יום ב', 29 ביולי 2019

משרד התקשורת ממשיך במדיניות הזגזג בכל מה שנוגע להקמה והפעלה של תשתית סיבים אופטיים ופריסה ארצית של תשתיות תקשורת כדי לסגור את הפיגור הגדול בתחום תקשורת מהירה בישראל  לעומת העולם המתפתח. כדי לצאת מהקפאון בהפעלה רב השנים מציע המשרד עתה לחברת בזק לאשר לה מחיר השכרת שימוש גבוה לחברות שונות, שלא ברור אם יהיו קופצים לניצול התשתית  לנוכח זאת. במקביל פרסם משרד התקשורת בראשות השר החדש דודי אמסלם שורת הקלות לחברת הוט הפוטרות אותה למעשה מהקמת תשתית סיבים גם לישובים מחוץ לקו הירוק וכתחליף להתקין קישור  סלולרי.

בהקשר לכך הגישה עמותת "הצלחה" התנגדות לכוונת משרד התקשורת לאשר באופן סופי ומוחלט פטור מפריסת תשתיות קרקעיות נוספת לחברת הוט. בכוונת המשרד להסתפק בפתרון ירוד בו הוט תוכל לספק חיבור לאינטרנט ושידורי טלוויזיה באמצעות רשת תקשורת סלולרית, במהירות של 30 מגה-ביט בלבד. ברשת הנייחת הוט מסוגלת ליצור חיבורי במהירות של עד 500 מגה-ביט. במקביל, לפי כלכליסט, חברת בזק לא מבקשת ממשרד התקשורת למנוע מהוט הקלות, אלא להעניק לה הקלות לפחות באותה המידה, בטענה לאפליה בלתי צודקת, כאשר לשתי החברות יש רישיון דומה, המחייב אותן בפריסה דומה. בבזק אף מציינים כי הוט אינה פרוסה בפועל ב-92% מהיישובים בארץ כפי שהיא מצהירה, משום שספירה זו אינה כוללת יישובים ביהודה ושומרון שאין בהם גישה נייחת להוט, בחלקם בזק כן פרוסה. בחישוב כולל, טוענים בבזק, הוט פרוסה ב77% מהיישובים בלבד.

בשנה האחרונה, אישר משרד התקשורת בהליך בעייתי לחברת IBC, שהייתה אמורה להיות שחקנית מרכזית בתחום הסיבים האופטיים, פטור מפריסה מלאה של 100%, והסתפקות בפריסה מוגבלת של 40% ממשקי הבית בלבד, בתקווה שהקלה זו, ורבות אחרות, יצליחו יחד להפוך את החברה מכישלון כלכלי לחברת תקשורת מתחרה. 
במקביל, קיימות רשתות נייחות בסיבים אופטיים שהניחו פרטנר וסלקום, ללא רשיון ולכן גם באופן לא חוקי, תוך שמשרד התקשורת מעודד אותן לעשות זאת. לחברות אלו אין כלל חובת פריסה, אך פריסתן פוגעת בכדאיות הכלכלית של IBC, הוט ובזק, לגבי פריסת סיבים אופטיים מהירים. 

וכך עקב מחדלי משרד התקשרות בישראל מתקיים פלונטר מפואר של תשתיות נייחות, שנבנה על ידי פלונטר מפואר לא פחות של החלטות רגולציה ממשרד התקשורת. ראשיתו לפני כ-30 שנה, בזמן שבזק הייתה מפעיל נייח יחיד, ומספר זכייניות כבלים החלו לפרוס כבלים במספר אזורי פריסה בארץ, כתשתית שנועדה אז לשידורי טלוויזיה בלבד.

כשהוקמה חברת הוט. רישיונה חייב אותה להגיע לפריסה ארצית, אך במשך שנים הוט לא מימשה את הדרישה, כאשר מ-2011 היא נעזרת בסדרה ארוכה שלהחלטות דחיה של משרד התקשורת, המתירות לה לא לחבר מאות יישובים לרשת, ובכך חוסכת לה השקעה גדולה, המוערכת לפחות ב-800 מליון שקל.