הרשות לחדשנות - התמתנות בחברות סטראט-אפ בישראל

יום ד', 16 בינואר 2019

 

 

2017-2018 בהייטק הישראלי – התמתנות בשלבי ההזנק - כך בדוח רשות החדשנות

ההתפתחויות בתחומי המיסוי והרגולציה בעולם צפויות לתת את אותותיהן בתעשייה הטכנולוגית העולמית ועל תעשיית ההייטק הישראלית בעתיד הקרוב. אולם, נכון לסוף שנת 2018, נראה כי השחקנים במערכת החדשנות הישראלית שעשויים להיות מושפעים מהן – ובפרט חברות רב-לאומיות, חברות הזנק בהקמה וחברות צמיחה - עדיין יושבים על הגדר ומחשבים את צעדיהם. 

העמודות באפור מציינות את מגמת הצמיחה וההחדשנות

תמונה זו משתקפת במדד ההייטק לשנת 2017, ובנתוני הביניים לשנת 2018. 

תוצאות האינדיקטורים המרכיבים את מדד ההייטק

בקבוצת החברות הבוגרות מגמת העלייה בשנת 2017 מיוחסת לאינדיקטורים המאקרו-כלכליים: ייצוא ההייטק, תוצר ההייטק ומספר המועסקים בהייטק. בפרט, סך ייצוא ההייטק צמח ב-8 אחוזים. יש לציין כי ענף  התוכנה הוא המנוע המרכזי מאחורי הגידול בכל המדדים הללו. 

ברקע לתחזית ביצועי תעשיית ההייטק בשנת 2018 מרחפים הזעזועים שעברה חברת טבע השנה. לפי נתוני ביניים, ייצוא התרופות ירד במחצית הראשונה של 2018 ב-21 אחוזים ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2017. 13,12,11 לצד זאת, הייצוא בענפי התוכנה והמו"פ במחצית הראשונה של 2018 עלה ב-22 אחוזים ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2017, וייצוא הרכיבים האלקטרוניים – ב-55 אחוזים. לפיכך, נראה ששנת 2018 צפויה להסתיים במגמה חיובית למרות המשבר בחברת טבע.

בקבוצת חברות ההזנק, הצמיחה העקבית בהיקף ההשקעות המשיכה גם בשנת 2018, כאשר סך גיוסי ההון עמד על כ-6.4 מיליארד דולר, לעומת כ-5.3 מיליארד דולר אשתקד מרבית הגידול בגיוסי ההון בשנים האחרונות מיוחס לחברות בשלבי צמיחה (ראה תרשים מס' 2). יתרה מכך, 75  אחוזים מכלל הגידול בהיקף גיוסי ההון בישראל בין השנים 2012 ו-2017 מקורו בסבבי גיוס של למעלה מ-20 מיליון דולר. נתונים אלו משקפים את מגמת ההתבגרות של האקוסיסטם הישראלי, עליה דיווחנו בשנים האחרונות.

מנגד, בשלבים הראשוניים (early stage) ניכרת היחלשות. לאחר מספר שנים בהן נפתחו למעלה מ-1,000 חברות הזנק חדשות בשנה, בשנת 2017 נפתחו כ-770 חברות הזנק, ומנתונים ראשוניים נראה כי מגמת הירידה נמשכה ב-2018. כמו כן, ישנה ירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי הכולל לעומת השיא של שנת 2015.

תעשיית ההייטק הישראלית מושפעת מאוד ממגמות עולמיות, ועל כן ישנו מתאם גבוה בין התהליכים הגלובליים המתוארים ובין התהליכים המתרחשים באקוסיסטם הישראלי. 

המשמעות של מגמות אלו היא שמשקיעים בישראל ובעולם "בוחרים מנצחים" כבר בשלב מאוד מוקדם, וסביבת המימון לחברות הזנק בתחילת דרכן נעשית תחרותית מאוד. מנגד, חברות הזנק מבטיחות יכולות לגייס הון פרטי בהיקף אדיר ולצמוח במהירות, וללא עמידה בתנאים המחמירים שדורש ההון הציבורי.

נוכח המגמות המימוניות המתוארות, חברות ישראליות רבות עולות בשנים האחרונות על מסלול צמיחה מהירה כשהן “מתודלקות” בהון רב. במצב זה הן נדרשות לגייס כוח אדם מיומן בקצב מואץ, והן מתחרות עליו מול שחקנים נוספים באקוסיסטם, ובפרט החברות הרב-לאומיות שממשיכות ומרחיבות את פעילותן בישראל.

ואכן, הביקוש האדיר למהנדסים ומפתחים מיומנים ממשיך להיות מורגש בתעשייה. לפי מחקר שערך ארגון Startup Nation Central בשיתוף רשות החדשנות וחברת צבירן, היו בשנת 2018 כ-15,000 משרות פנויות בתעשייה. כמו כן, שיעור העובדים המפוטרים בסקטור נמצא בירידה עקבית בשנים האחרונות, בעוד ששיעור העזיבות הרצוניות נמצא בעלייה – מגמה המעידה על הביקוש הגבוה לכוח אדם.