מזהירים מהשלכות שליליות של מלחמת הסחר על כלכלת ארה"ב

יום ש', 24 באוגוסט 2019
מועצת יחסי סין ארה"ב בוושינגטון (WSCRC) פירסמה דו"ח מנתח  על השפעת מלחמת הסחר  ארה"ב-סין על שתי המדינות וכלכלת העולם.
 
בין היתר מציין הדוח כי : "כבר במהלך 2018 הטיל הממשל תעריפי סעיף 301 בשיעור של 25% תחת בשלוש רשימות נפרדות, שהשפיעו על כ -250 מיליארד דולר של סחורות שיוצרו בסין וייבאו לארה"ב
 
כשנראה שלא התקדמה שום שיחה בשיחות הסחר הבילטרליות, לאחר מכן הוסיף הממשל את סבב הגבול האחרון של סעיף 301 בתעריפי 10% על כמעט כל הסחורות הנותרות תוצרת סין המיובאות לארצות הברית, והשפיעו על יבוא נוסף של 300 מיליארד דולר הפרוסים על אלפי קטגוריות נוספות.
 
הצו התפצל לשני שלבים, האחד נכנס לתוקף ב -1 בספטמבר ואחד נדחה עד ה -15 בדצמבר כדי להימנע מפגיעה בעונת הקניות העיקרית של קניות הצרכנים לקראת סוף השנה. סין הגיבה עתה  והודיעה כי תציב מכסי נגד משלה על כ- 75 מיליארד דולר של סחורות ממוצא אמריקני, כולל מכוניות וחלקי רכב אמריקאיים.
 
מכסים סיניים חדשים אלה מחולקים גם לשני שלבים שנפתחו באותו 1 בספטמבר ו- De 15 בינואר מתוארכים לתעריפי ארה"ב החדשים. במקצב המוכר עתה, יש אישור רשמי ממשרד נציג הסחר האמריקני כי כנקמה על המהלך הסיני, הממשל יגדיל את התעריפים הנוכחיים של 25% ל- 30% החל מה -1 באוקטובר. ויגדיל גם את התעריפים החדשים שצפויים להיכנס לתוקף ב -1 בספטמבר וב -15 בדצמבר מ -10% ל -15%.
 
 "מבחוץ קשה לראות כיצד המטחים המהירים הללו של מכסים ותעריפים נגדיים יכולים לעזור לשתי צוותי המשא ומתן הממשלתי להגיע לכל סוג של "עיסקה" שתקבל גם על דעת הנשיא טראמפ וגם על דעת הנשיא שי שיכולה למנוע פגיעות באלפים רבים של ספקים ולקוחות משני צידי האוקיאנוס השקט וכן נזקים בכלכלות לאומיות רבות אחרות. עלות התעריפים תחושב במחיר של סחורות מיובאות אשר מועברות לאחר מכן בשרשרת האספקה ??למשתמש או ללקוח הסופי בסוף אותה רשת. בסופו של דבר, כאשר יוטלו תעריפים בסדר גודל זה, צרכנים ומשתמשי קצה יצטרכו לשלם מחירים גבוהים יותר ובכך להיות בעלי כוח קנייה פחות יעיל.  הנזק שיגרם לצרכנים, ליצרנים ולמתווכים יכול לשחוק את אמון המשקיעים והצרכנים, לעכב השקעות רבות הדרושות ולהגדיל את הסיכונים לתוצאות שליליות מקומיות, אזוריות או אפילו עולמיות ", אומר חבר המועצה דונג.
 
"מלבד התעריפים, לסין יש גם את היכולת באמצעות המערכת הפורמלית שלה ומפעלים בבעלות המדינה והמערכת הבלתי פורמלית שלה להשפיע על מפעלים פרטיים באופן רשמי לצמצם את יבוא סחורות מסוימות. היא כבר השתמשה בכוח הזה כדי לצמצם בחדות  רכישות מהאמריקאים - יבוא חקלאי שמקורו כמו פולי סויה ומוצרי משק אחרים, וישנן מדינות מתחרות מרובות שהחליפו בשקיקה ספקים אמריקאים שהשקיעו שנים ואף עשרות שנים בהקמת אפיקי המכירה שלהם לסין.
 
"קשה לדמיין שממשלת ארה"ב יכולה להרשות לעצמה להמשיך להחזיק ולתמוך באלפים הרבים של החקלאים שיושפעו לרעה וקהילותיהם. במאבק כה רב-שנתי" אומר דונג.