כשל בביטוח הלאומי הביא לעצירת פרויקט מחשוב

יום ג', 7 בנובמבר 2017

 

במהלך הדיון עלה כי רשות התקשוב הממשלתי המפקחת על הפעילות בקרב גופי הממשלה והייתה יכולה לעמוד על הנזקים הרבה קודם לכן, מנועה מלפקח על המוסד בשל היותו גוף סטטוטורי. 

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון  בנושא הקפאת פרויקט מחשוב במוסד לביטוח לאומי, לאחר שהושקעו בו כבר כ-600 מיליון שקל, במסגרת הצעה לדיון מהיר של ח"כ מנחם אליעזר מוזס.

במהלך הדיון הודה מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי כי כשלים ניהוליים בהנהלת המוסד הבכירה וכן בניהול הפרויקט עצמו הביאו להקפאת התוכנית, כאשר רק חלק אחד מתוך 33 חלקי התוכנית יצא לפועל. עוד עלה כי השלמת הפרויקט במתכונתו המקורית תעלה כמיליארד שקל מעבר למתוכנן וכי כעת יבחנו במוסד אילו חלקים אכן יצאו לדרך.

בנוסף עלה בדיון כי בניגוד למשרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי וגופים סטטוטוריים אחרים בישראל אינם מפוקחים בידי רשות התקשוב הממשלתי. נוכח כך קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב לחייב פיקוח מכורח החוק וציין כי במידת הצורך יקדם חקיקה בנידון.

רמי גראור, מ"מ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי: "ממרץ אני בתפקיד ממלא מקום המנכ"ל, התבקשתי על ידי הגורמים המוסמכים לאור דו"חות שלנו וכן בעקבות דו"ח מבקר המדינה לבחון את ביצועי הפרויקט וכן עשיתי. קיימתי סדרה ארוכה של דיונים, מה שלמדתי הוא שהוחלט על הפרויקט ב-2009 והוא נועד היה להחליף בעשור הקרוב את מערכות המידע המתיישנות במוסד במערכת חדשה שתשפר את השירות. הפרויקט היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון שקל.

החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מנהלת הפרויקט, היו גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקל ובסה"כ מנהלת הפרויקט הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים שהמערכת הכוללת הייתה אמורה לפתח. המודל שפותח הוטמע כפיילוט רק ב-2 מוקדים. ההוראה שלי הייתה שהמודול הזה יכנס בכל סניפי המוסדות וזה יקרה עד סוף השנה".

גראור סיפר כי במידה והתוכנית הייתה נמשכת כסדרה "נצטרך להמשיך לפתח עד שנת 2028, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקל, וזה עדיין לא סופי. לאור הממצאים האלה החלטתי שאני מתייעץ עם קבוצות מומחים מבחוץ לגבי ההמשך, ההמלצה הייתה שמה שפותח היה ברמה מקצועית טובה, אך קיים כשל כולל בניהול התוכנית, הנובע מ-2 גורמים עיקריים – אחד חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון, ברמה הכי גבוה, מנכ"ל ומתחת לו והשני כשל ניהולי גם ברמת ניהול התוכנית. נקבע כי לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות, ולא היה הליך של שינויים ניהוליים".