תוצר נמוך לעובד בישראל

יום ב', 30 בדצמבר 2019

דו"ח מצב המדינה שמפרסם מרכז טאוב  מביא כמה סימני שיפור בצד פיגור בצמיחה, יוקר המחיה, פריון יצור נמוך, ומצב הקשישים והרווחה הגרוע לעומת המדינות המתקדמות - OECD.

עיקרי הממצאים:

התוצר לנפש צומח בקצב איטי יחסית, המערכת הפיסקלית נתונה ללחץ גובר והחריגה בתקציב עומדת על כ-4% תוצר. לצד זאת מסתמנים עלייה בתחרות המקומית ותהליך של התאמת המחירים בישראל לרמתם במדינות מפותחות אחרות.

בסיכום שנת 2019 צפוי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל לצמוח ב-3.2% – עלייה המבטאת צמיחה לנפש של 1.2%. שיעור זה נמוך מעט בהשוואה לשנים קודמות; הוא משקף פריון עבודה נמוך ואינו מאפשר את צמצום הפערים מול המדינות המפותחות

התוצר לעובד בישראל עומד בשנים האחרונות על כ-65% מהתוצר לעובד בארה"ב ועל כ-85% מהתוצר הממוצע לעובד במדינות ה-OECD-

פריון העבודה הנמוך קשור גם במלאי נמוך של הון ציבורי, המבטא מחסור בעיקר בתשתיות תחבורה, חינוך ובריאות.

פיגור בהון הציבורי 

לפני כיובל שנים ההון הציבורי ביחס לתוצר היה כמעט שווה בגודלו להון הציבורי של מדינות ה--OECD, אך הוא נשחק בהתמדה לאורך השנים וכעת יחס זה עומד על כמחצית מזה של ממוצע מדינות ה-OECD.

על פי הערכות המקובלות בספרות הכלכלית, לו היה ההון הציבורי ביחס לתוצר בישראל עומד על שיעור דומה לזה שבמדינות ה-OECD, היה התוצר לעובד בישראל (וכתוצאה מכך כנראה גם השכר) גדל בכ-16%, ובכך משתווה לממוצע ב-OECD.

"מסתמנת מגמה הפוכה הנובעת מהכוונה להעלות את ההוצאה הביטחונית ל-6% תוצר, כך שקיים חשש שההוצאות האזרחיות והחברתיות של הממשלה ירדו בשנים הקרובות באופן ניכר", אומר פרופ' בנימין בנטל, יו"ר תכנית המדיניות בתחום הכלכלה במרכז טאוב.

"חלחול" הצמיחה למטה

בשנים האחרונות מסתמנת עלייה חדה בהכנסות משקי בית שנמצאים בחלק האמצעי והתחתון של התפלגות ההכנסות. בשנים 2012–2017 עלתה הכנסתם נטו של משקי הבית בחמישון האמצעי והתחתון בקצב שנתי ממוצע של כ-4%, לעומת 2.6% בלבד בחמישון העליון.

מגמה זו מצביעה על "חלחול" הצמיחה לשכבות החלשות יותר, שלא כמו במדינות מפותחות אחרות, שבהן הגידול בהכנסות מתרכז בחלק העליון של ההתפלגות. הדבר נובע מגידול מהיר בהכנסות מעבודה בעשירוני ההכנסה הנמוכים עקב עלייה בשכר ובהיקפי התעסוקה. כתוצאה מכך ניכרת ירידה עקבית באי השוויון בהכנסות בישראל בעשור האחרון. יצירת כלים כמו הכשרות מקצועיות תסייע להמשך ההשתלבות בשוק העבודה ובשיפור אפיקי התעסוקה, ומכאן להמשך צמצום פערים כלכליים

אשר לרמת המחירים, מצטברות עדויות לתהליך איטי של התאמת המחירים בישראל לאלה שבמדינות מפותחות אחרות.