יש להתחיל ללמוד תכנות כבר בגיל הגן – זו השפה העתידית

יום ה', 5 בדצמבר 2019
 
אורי בן-ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה בכנס 2020  EdutExpo:
"הטכנולוגיה אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לאפשר למידה חדשנית ולאמץ שיטות חדשניות בתחום החינוך" 
"אימוץ הטכנולוגיה בחינוך הוא חשוב, אבל הטכנולוגיה אינה מטרה בפני עצמה. היא אמצעי לאפשר למידה חדשנית ולאמץ שיטות חדשניות בתחום החינוך כגון מציאות מדומה ומציאות רבודה" כך אמר אורי בן-ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה בכנס  2020 EdutExpo, שנערך באולם האירועים Lago בראשון לציון. הכנס התקיים בשיתוף קרן אתנה הפועלת להעצמת המורות, המורים והגננות בישראל באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, הסתדרות המורים ובנק מסד. בצמוד לכנס התקיימה תערוכה בה הוצגו פתרונות לקידום  ההדרכה וההוראה. 
 
נשיא קרן אתנה ציין כי 50 אחוז מהמקצועות כיום ייעלמו בעשור הקרוב ובמקומם יתפתחו מקצועות חדשים, דבר שלמעשה מתרחש כבר היום. "הבעיה היום במערכת החינוך היא שאנו מלמדים את המקצועות שייעלמו, אבל לא יודעים איזה מקצועות חדשים יתפתחו" אמר בן-ארי. "אנו צריכים לצייד את התלמידות והתלמידים בכישורים של המאה ה-21 כדי שיוכלו למצוא עבודה. כל תלמיד ותלמידה צריכים ללמוד תכנות כי זו השפה העתידית, ולדעתי צריך להתחיל ללמוד תכנות כבר בגיל הגן". 
 
בן-ארי ציין כי התפקיד של המורות והמורים משתנה היום והם הופכים למנחים, המדריכים את התלמידים חלק גדול מהזמן כיצד ללמוד בעצמם, ורק לאחר מכן מעבירים ידע ומבצעים הערכה לגבי התלמידים. "המורות והמורים צריכים להתרגל לעידן החדש, להמנע יותר מדחיסת ידע, ולהפוך למנטורים ומדריכים" אמר בן-ארי. "יש מהפיכה ביכולות הדיגיטליות של התלמידות והתלמידים. הם מתקשרים עם העולם באמצעים דיגיטליים והם מעדיפים סביבות לימודים אינטראקטיביות, ואמצעים דיגיטליים, כגון יוטיוב, ולאו דווקא סביבת לימודים המבוססת על הקשבה. התלמידים היום הם שונים והמערכת צריכה להתאים את עצמה אליהם". 
 
לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות (היום שבו נערך הכנס), יזמה קרן אתנה פאנל על החינוך המיוחד שבו השתתפו פרופ' עדינה שמיר - ראש הוועדה לתואר שלישי והמגמה לחינוך מיוחד ומנהלת המרכז לטכנולוגיה לתלמידים עם צרכים מיוחדים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, רינה כהן - מדריכה ארצית לתקשוב באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, שחר בר יהודה – מדריך ארצי בתחום האוטיזם באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, ד"ר אורלי הבל - ראש התכנית לחינוך מיוחד במכללת לוינסקי, ושלומית כהן – מפקחת ארצית באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של "אנשים ומחשבים".
 
פרופ' עדינה שמיר ציינה כי במחקר שבוצע בקרב מורים ותלמידים בחינוך המיוחד שקיבלו אייפדים,  נמצא כי ככל שהלקות יותר קשה, כך השימוש, הרצון להשתלב והמוטיבציה ללמוד עוד – גדולים יותר. "לקחנו, לדוגמא, מורים ותלמידים עם אוטיזם, לעומת מורים ותלמידים עם לקויות למידה, עשינו השוואות, וראינו הבדלים מובהקים בשימוש, ברצון להשתלב וכדומה" אמרה פרופ' שמיר. "הטכנולוגיה מביאה לחדשנות שהיא גורם מוטיבציוני מאד משמעותי. הטכנולוגיה מאפשרת למורה 'לתפור חליפה' עבור כל תלמיד ותלמיד". המחקר נערך ע"י ד"ר סיגל עדן מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר מרגלית (מגי) נבון מאוניברסיטת תל-אביב, בהובלתה של פרופ' עדינה שמיר.
 
שלומית כהן אמרה במערכת החינוך המיוחד בישראל לומדים 269,400 תלמידים שמקבלים שירותי חינוך מיוחדים – 11% מכלל התלמידים במערכת החינוך. חלק מהתלמידים שמקבלים שירותי חינוך מיוחדים לומדים בחינוך הרגיל (152,433 תלמידים ש-26,000 תלמידים מהם עם לקויות מורכבות). כ-52,000 תלמידים לומדים בגנים ובבתי הספר לחינוך מיוחד וכ-65,000 תלמידים לומדים בכתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. במהלך ארבע השנים האחרונות ניתנה לכ-20,000 תלמידים טכנולוגיה מסייעת, בשיתוף עם הרשויות המקומיות. 
 
שחר בר יהודה ציין כי הקושי העיקרי עמו מתמודדים מורי החינוך המיוחד המלמדים תלמידים עם אוטיזם הוא שפה ותקשורת והכלים הטכנולוגיים יכולים לסייע רבות ובצורה משמעותית בעבודה עם תלמידים אלו. הודות להנגשה הפרטנית, לפעילותה של קרן אתנה, ולמודעות של הורים ומורים, כשנכנסים כיום לכיתת חינוך מיוחד פוגשים הרבה מאד כלים טכנולוגיים. 
 
רינה כהן אמרה כי אחד הדברים החשובים בתכנית "אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד" של קרן אתנה הוא 120 שעות ההדרכה שכל מורה מקבל. ההשתלמות מותאמת למורים לפי תפקידיהם ואופי בית הספר. הם לומדים במהלך ההשתלמות איך לשלב את האייפד בלמידה. כתוצאה מכך ברגע שהם מקבלים את האייפד הם יודעים איך לעבוד אתו. "האייפד הוא באמת מהפיכה בעיקר בקרב תלמידים על הספקטרום האוטיסטי" אמרה כהן.

ד"ר אורלי הבל אמרה בפאנל כי בהכשרת המורים במכללת לוינסקי הבינו כבר מזה זמן רב שלהשתמש בטכנולוגיה זה לפתח שפה, כולל שפה שיש בה יכולת לייצג ולהביע דברים בצורה שונה. "אייפד לסטודנט שעובר הכשרה בלוינסקי הוא כמו קנווס למי שהולך לבצלאל" אמרה אורלי הבל. "הסטודנטים שמקבלים הכשרה על האייפד יוצאים עם יכולת יצירתית מאד גבוהה לייצר סביבות הוראה אחרות". 

בנוסף נערכו בכנס הרצאות מקצועיות שונות ושני פאנלים נוספים: האחד על בינה מלאכותית, מציאות מדומה ומציאות רבודה, והשני על קוד ורובוטיקה.