כנס לעידוד היי-טק פלשתינאי

יום א', 8 במרץ 2020
נראה כי יזמי ישראל (אם לא הממשלה...) מגלים סוף סוף את הפוטנציאל  לפיתוח היי-טק בסקטור הערבי-פלשתינאי.
 
באחרונה נערך בגוגל קמפוס כנס בהשתתפות קהל של כ-150 אנשים בו בלטו היזם הוותיק יוסי ורדי, ומנהל מרכז הפיתוח הישראלי של גוגל, יוסי מטיאס, וגם 60 פלסטינים ופלסטיניות מהגדה המערבית וממזרח ירושלים.
 
האירוע הוא יוזמה של ארגון PIP - תוכנית התמחויות שמבקשת לחבר בין צעירים פלסטינים ובין הזדמנויות להתמחות בהייטק הישראלי. המטרה היא לתת לצעירים גישה להזדמנויות שלא קיימות עבורם בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים, אחד האזורים העניים בישראל. את היכולות האלה, כך מקווים בארגון PIP, המתמחים "יחזירו" לכלכלה הפלסטינית, כאשר יעבדו בעתיד בחברות פלסטיניות ויקימו מיזמים משלהם באמצעות הידע שיצברו. בין הגופים שמשתתפים ניתן למצוא את גוגל, מיקרוסופט וסיסקו, קרנות ההון סיכון פיטנגו וגרוב וסטארט-אפים כמו Healthy.io, פילאיט ו-Freightos.
 
"גלובס" מציין כי את התוכנית מנהלת בשנתיים האחרונות אנה גול יחד עם מרוואן מקביל, והיא הוקמה ב-2014 על ידי היזם והמשקיע הישראלי-אמריקאי ידין קאופמן. PIP אינה הפעילות הראשונה של קאופמן בגדה המערבית. שלוש שנים קודם לכן ייסד את קרן סדארה ונצ’רס עם שותפו הפלסטיני-אמריקאי, איש ההייטק סאעד נאשף, קרן ההשקעות הראשונה שהוקמה במיוחד להשקעה במיזמי הייטק פלסטיניים. מאז הקמתה היא אחת הקרנות הבודדות הפועלות בגדה המערבית, היקפה הוא 30 מיליון דולר והיא ביצעה עד כה 6 השקעות.
 
"לבוגרים פלסטינים יש מעט הזדמנויות לעבודה בהייטק הפלסטיני ללא ניסיון קודם בתחום", אומרת גול בשיחה עם "גלובס". "לכן, בוגרי האוניברסיטאות בעלי האמצעים בוחרים פעמים רבות לצאת מפלסטין ולמצוא את ההזדמנויות הללו בחו"ל, ואילו אלה בלי האמצעים צריכים לעבוד בעסק המשפחתי וכדומה, ולא בהייטק. ככה הסקטור הטכנולוגי בפלסטין חווה בריחת מוחות ומחסור בכוח-אדם מנוסה".
 
לפי נתוני PIP, בשטחים הפלסטיניים ישנן כיום 13 אוניברסיטאות שמייצרות מידי שנה כ-2,500 בוגרים בתחומי ההיי-טק. עם זאת, מרבית התפקידים הזמינים לבוגריהן כיום הם עבודות מיקור חוץ בשכר נמוך, המהוות 40% מהכנסות הסקטור. ההיי-טק הפלסטיני ברוואבי וברמאללה אומנם ראה צמיחה מסוימת בעשור האחרון, אך עדיין מדובר בתעשייה מצומצמת ביותר עם מאה חברות היי-טק בסך הכל, וללא מקורות מימון. בקרב הצעירים הפלסטינים יש שיעור אבטלה של כ-40%, כך שרבים מבוגרי מקצועות ההיי-טק מתקשים להביא את כישוריהם לידי ביטוי בשוק.