נסיגה מדאיגה ביצור וביצוא עקב הרעת תנאי הסחר

יום ה', 4 בינואר 2018

התעשיינים בסיכום שנת 2017: אזהרה חמורה!

התאחדות התעשיינים מפרסמת  סיכום לא מחמיא לשנת 2017 בניגוד מסוים לממצאים זהירים יותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסיבה העיקרית לנסיגה ביצוא וביצור – לדברי התעשיינים - היא החלשות הדולר מתחילת שנת 2017, המתבטאת בהקטנת הכנסות היצואנים בשקלים שהובילה לפגיעה ביצוא בהיקף של 7.9 מיליארד שקל.

התעשיינים מציינים כי המגמה השלילית בולטת  בהשוואה למגמה העולמית- בעוד בשאר העולם בין השנים 2013-2017 נרשמה עלייה מצטברת של 17% בסחר, בחמש השנים האחרונות היצוא התעשייתי הישראלי נמצא בקיפאון מוחלט.

התוצאה: בעוד בכל העולם ישנה עלייה בסחר העולמי, היצוא הישראלי רק הולך ומצטמק ופוגע ברמת החיים של הישראלים, בהשוואה למדינות ה- OECD

בשל היחלשות הדולר המפעלים נהפכים ללא רווחיים, היצוא צונח והתוצאה היא סגירת מפעלים או צמצום קווי ייצור, פיטורים וירידה ברמת החיים בישראל, לעומת מדינות ה- OECD.

 

מפעלים עוברים לחו"ל

ב- 12 השנים האחרונות יותר ויותר מפעלים ישראלים עוברים לחו"ל-  כאשר משקלם זינק מכ- 16% בשנת 2005 ל- 28% בשנת 2016. חלקם פתחו קווי ייצור בחו"ל במטרה להרחיב את פעילותם, וחלקם עשו זאת תוך סגירת קווי הייצור בארץ.

כמו כן, בהיעדר תרומתו החיובית של היצוא, המשק לא יוכל לצמוח בקצב העולה על כ- 3.2%, שהינו נמוך משמעותית מפוטנציאל הצמיחה המשקי. לדוגמה, בין השנים 2004-2007 המשק צמח בקצב כפול- 6.2% (!).

קצב צמיחת היצוא – בירידה

קצב צמיחת היצוא התעשייתי נמצא בירידה מתמדת- מקצב צמיחה שנתי של 7% בין השנים 2005-2012, ל- 0.3% בלבד בחמש השנים האחרונות, 2013-2017.

ההאטה המשמעותית ביצוא הישראלי החלה כבר ב- 2008: אם בשנים 2007 – 2004 יצוא הסחורות והשירותים הסבירו כ- 43% מצמיחת המשק כולו, הרי שבשנים 2017 – 2008 נשחקה תרומתו של היצוא לכ- 16%.

מהשוואה בינלאומית עולה כי כיום קצב צמיחת התוצר לנפש (1%) בישראל הינו נמוך בהשוואה למדינות ה- OECD (1.9%). בבחינת קצב צמיחת התוצר לנפש תחת תרחיש של מתאם חיובי בין היצוא התעשייתי לסחר העולמי בסחורות, התוצר לנפש בישראל צפוי לעלות באופן משמעותי ולהתקרב לקצבי הצמיחה הגבוהים בממוצע ה-OECD ואף לעקוף את נורבגיה, ארה"ב וניו – זילנד.

השלכות הנסיגה ביצוא התעשייתי

 הנסיגה במשלוחי היצוא, נגזרה בעיקרה משחיקה מתמשכת ברווחיות היצוא ובכושר התחרות מול המתחרים בחו"ל. שחיקה זו, חלה על רקע שילוב של מספר גורמים, בהם – שינויים בשערי מטבע, נטל הבירוקרטיה והרגולציה בישראל, עלויות הייצור הגבוהות, ירידה בתמריצי ההשקעה הממשלתיים, מצאי נמוך של כוח אדם טכנולוגי ומקצועי ועוד. לגורמים אלו, הצטרפו בשנים האחרונות פעילויות אקטיביות לעידוד היבוא.

שחיקה זו, פוגעת ביכולתם של התעשיינים להציג חדשנות, לפתח יתרונות יחסיים ולבסס מנועי צמיחה עסקיים חדשים.

התוצאה היא שאותם מפעלים רב - לאומיים, בוחנים כיום כל הזמנה חדשה לפי כדאיות הייצור, ובחלק הולך וגדל של המקרים ההחלטה לייצר בארץ הופכת לפחות כדאית מהחלופה של ייצור בחו"ל. כך, עוברת צמיחת התעשייה הישראלית אל מדינות אחרות, אשר נהנות מקליטת עובדים ומתקבולי מיסים בהתאם. במקביל, הפגיעה בכדאיות הייצור בארץ הובילה גם לירידה הדרגתית במספר המפעלים החדשים שקמים מדי שנה מ- 56 מפעלים בשנת 2005 לכ- 8 מפעלים חדשיםשקמו ב- 2016. מגמה זו באה לידי ביטוי באופן ניכר בשנת 2017 לאור בחירתם של מפעלים משמעותיים לצמצם את פעילותם המקומית. 

נזקי התחזקות השקל/שער החליפין

בהסתכלות ארוכת טווח של חמש השנים החולפות עולה כי שערו של השקל התחזק באופן ניכר של כ- 7.1% מול הדולר. ייסוף זה, הינו מדאיג במיוחד לאור המגמה העולמית ההפוכה של פיחות בשערי המטבעות השונים מול הדולר בשנים 2013-2017: יין יפני (30.6%), דולר קנדי (26.0%), ליש"ט (19.7%), אירו (10.1%), ופרנק שוויצרי (6.5%). מגמה זו הביאה לכך כי שערו של השקל רשם את ההתחזקות הגבוהה ביותר בקרב המטבעות העיקריים המשמשים לסחר הבינלאומי.   

מתחילת שנת 2017 נרשמה התחזקות חדה של כ- 9.8% בשערו של השקל ביחס לדולר. ייסוף זה, בא לידי ביטוי גם בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי אשר רשם התחזקות בקצב של כ- 4.2% בתקופה זו. גם בהסתכלות בינלאומית, נמצא כי שערו של השקל התחזק מול הדולר באופן הבולט בהשוואה למטבעות מקומיים אחרים ביתר העולם: שקל (9.8%-), ליש"ט (9.0%-), דולר קנדי (7.0%-), פרנק שוויצרי (4.4%-), ויין יפני (3.8%-).

על רקע כל הנתונים הללו אומר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "למרות מה שהממשלה וקברניטיה מנסים למכור לתקשורת, הכלכלה הישראלית ממש לא במצב טוב- רחוק מכך. היצוא נמצא בצניחה, מה שמעמיד את התעשייה הישראלית בסכנה ממשית, שכן לא ניתן להמשיך ולהיות תחרותיים בשערי המטבע הקיימים. האלטרנטיבה של העתקת פעילויות יצוא אל מעבר לים תמיד קיימת ולצערנו יותר ויותר תעשיינים בוחרים בה. על כן אנחנו קוראים לבנק ישראל לנקוט במדיניות אגרסיבית יותר במטרה להחליש את השקל ולאפשר לנו להמשיך ולייצא מישראל. בין השאר יש להוביל באופן מיידי שורה של צעדים פיסקאליים, מוניטאריים והצהרתיים, שכוללים מדיניות דקלרטיבית לתמיכה ביצוא, מיסוי תנועות הון לטווח קצר, ספיגת עודפי מט"ח בלתי רגישים לשער חליפין והגדלת גידור חוב מט"ח. ביצוע פעולות אלו, יוביל לעצירת המגמה של סגירת מפעלים והעתקת קווי ייצור לחו"ל, פיטורים בתעשייה וירידה ברמת החיים של תושבי מדינת ישראל".