פגיעה קשה בהכנסות מיצוא, כתוצאה משינויים בשערי המטבע

יום ד', 14 ביוני 2017

מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews

"מתחילת שנת 2016, שווי הפגיעה בהכנסות מיצוא, כתוצאה משינויים בשערי המטבע עומד על 1.3 מיליארד דולר" כך הצהיר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בדיון חירום מיוחד שערכה ועדת הכספים של הכנסת על משבר שערי המט"ח. זאת על רקע המשך היחלשות הדולר והיורו והפגיעה הדרמטית בתעשייה הישראלית.

כבר היום ישנה צניחה דרמטית בהיקף צמיחת התעשייה בישראל לעומת עשור, לצד מעבר של מפעלים ישראלים לחו"ל- לפני שנת 2006 הוקמו מעל 50 מפעלים בישראל בשנה, לעומת שנת 2015 בה הוקמו  11 מפעלים בלבד. זאת בעוד אחוז התעשיינים המדווחים על פעילות יצרנית בחו"ל עלתה מ-16% ל-29% (עלייה של 81%).      

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר בוועדה כי "לפני שהתעשיינים יתרגלו לדולר הנמוך, המדינה תצטרך להתרגל לחיות בלי תעשייה. היחלשות הדולר והיורו מהווה סכנה מיידית לאלפי מפעלים ולעשרות אלפי מועסקים בתעשייה, שכן שער המטבע הוא אחד הגורמים הקריטיים לירידה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית".

ברוש הוסיף כי "לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא מנסה לעזור הכי הרבה בריסון השקל, מה שאי אפשר לומר על החברים שלו מעבר לכביש. בנוסף צריך למצוא דרכים שהן מחוץ לקופסה כדי למתן את התחזקות השקל. לדוגמה,  אם חושבים שיש תנועות הון ספקולטיביות, אחת הדרכים לטפל בכך היא למסות תנועות ספקולטיביות לטווח קצר. בנוסף אם יש תנועות מט"ח משמעותיות שנכנסות לישראל, צריך לנטרל אותן באמצעות רכישות דולרים על ידי בנק ישראל, כפי שעושים ב- "קרן העושר", אשר מתוכננת לספוג את ההכנסות הדולריות ממכירת הגז הטבעי". 

מבדיקה שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים עולה כי, היחלשות הדולר והיורו מהווה סכנה מיידית לאלפי מפעלים ולעשרות אלפי מועסקים בתעשייה- מתחילת שנת 2016, שווי הפגיעה בהכנסות מיצוא, כתוצאה משינויים בשערי המטבע עומד על 1.3 מיליארד דולר. הפגיעה נובעת מירידה במחירי הייצוא לצד ירידת מחירי חומרי הגלם בייבוא. הירידה ביצוא ובייצור התעשייתי גם גורמת לאבדן צמיחה במשק. מרבית הצמיחה בשנה האחרונה נובעת מצריכה פרטית אשר ממומנת ברובה באשראי.

חוזקו של השקל פוגע באופן דרמטי ביצוא הישראלי, הן בטווח הקצר בשל הירידה בתמורה השקלית ליצוא, והן בטווח הארוך בשל אובדן עסקאות עתידיות והעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים. בשערי המטבע הנוכחיים, חלקים גדולים בתעשייה הופכים להיות לא תחרותיים וללא התמודדות עם הבעיה קיים חשש משמעותי להמשך צמיחתה של התעשייה הישראלית.

בארץ ההוצאות אינן משתנות  בעוד ההכנסות השקליות ליצואנים נפגעו כתוצאה מהתחזקות השער, ההוצאות השקליות ממשיכות לעלות בהתאם להסכמים ונוסחאות קבועות: הוצאות החשמל, עלייה בשכר המינימום אשר משפיעה על יתר דרגות השכר, חקיקת עבודה אשר מייקרת את עלות ההעסקה בישראל, העלאת ארנונה  בשיעור של 2.2%, החרגת התעשייה מהורדת תעריפי המים (בעוד התעריף למשקי הבית ולחקלאות צפוי לרדת בשיעור של עד כ-20%).  זאת בנוסף להוצאות לספקים ולחומרי גלם בישראל. כך, סל ההוצאות השקלי אינו מוזל במקביל לירידה בתקבולים מט"חיים אשר מומרים לשקלים, וברוב מרכיבי ההוצאה אף מתייקר.

כמו כן ישנה השפעת מט"ח נכנס על שער החליפין- למרות ההכרה בנושא מצד הממשלה ובנק ישראל, כיום אין פתרון לזרם המשמעותי של מט"ח לישראל, אשר רגיש פחות לשער החליפין אך משפיע על התחזקות השקל. זאת, כתוצאה מגיוס כספים ואקזיטים בתחום ההיי-טק, הכנסות מיסים גבוהות מחברות בינלאומיות, הייצוא הביטחוני והעברות חד צדדיות. זאת, בנוסף לפעילות ספקולטיבית אשר משפיעה על שער החליפין בטווח המיידי.