כיל תובעת 300 מיליון דולר מ-IBM

יום ג', 4 בדצמבר 2018
בתביעה לבית המשפט לאחר שכשלו כל נסינוות ה"גישור" חברת כיל תובעת 300 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל) מחברת IBM. הנימוק: הכישלון של IBM בפיתוח והטמעת מערכת מידע גלובלית עבור החברה (פרויקט ההרמוניזציה) שהופסק ב-2016.
 
בדיווח לבורסה מעדכנת כיל כי "בשל מחלוקות כספיות הדדיות אשר התגלעו בין הצדדים עם הפסקתו של הפרויקט, מעדכנת החברה כי לאחר מיצוי הליך הגישור, הגישה  לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה כנגד IBM ישראל... לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לחברה בשל אי-קיום התחייבויותיה במסגרת הפרויקט שהביאו לכישלון הפרויקט ומחיקת ההשקעה בו".
 
כפי שפורסם, בכיל החליטו כבר בשנת 2012 להשקיע בפרויקט, לאחר שבעקבות רכישת חברות ומיזוגים, ה?תרבו מערכות המידע המשמשות את חברות הקבוצה. מכתב התביעה עולה כי IBM המליצה על הפרויקט ומצאה כי הוא מתאים לכיל ובר-ביצוע.
 
"הנהלת כיל אימצה את הפרויקט והגדירה אותו כפרויקט אסטרטגי אשר נועד להבטיח את יכולתה של החברה לצמוח, לגדול ולשגשג בעתיד. כיל התייחסה לפרויקט בהתאם והייתה נכונה להשקיע בו משאבים עצומים וסכומי עתק, על-מנת שהמערכת הגלובלית, אשר טומנת בחובה יתרונות ניכרים לקונצרן כולו, תיושם בהצלחה בכל זרועות הקונצרן. כיל שכרה את שירותיה של IBM על-מנת ש-IBM תוביל את הפרויקט מן המסד עד הטפחות, ובהסתמך על מצגיה כי יש לה מיומנות מקצועית, ידע, כוח-אדם ומשאבים הדרושים לשם כך", נאמר בתביעה.
 
"בין כיל ל-IBM נכרתה מערכת הסכמים. כל שלב משלבי הפרויקט הוסדר בהסכם - החל משלב ההיערכות לפרויקט; המשך בשלב הא?פיון של הפרויקט; וכלה בשלב היישום של הפרויקט. כל הסכם הגדיר את היקף השירותים, האחריות והמחויבויות ש-IBM נטלה על עצמה כלפי כיל. נוכח מומחיותה של IBM בטכנולוגיית מידע, נקבע בהסכם נשוא שלב היישום של הפרויקט כי IBM תישא באחריות מלאה כלפי כיל בכל הנוגע לאספקת השירותים בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בהסכם ולתנאי ההסכם".
 
בכיל מאשימים כי כל אחד משלבי הפרויקט בוצע על-ידי IBM באופן כושל, ולכן הם גרמו לכך שהמערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 הייתה בלתי יציבה, בלתי אינטגרטיבית ובלתי פונקציונלית. "הדברים הגיעו עד כדי כך ש-IBM הציעה להעלות לאוויר מערכת בלתי מוכנה בעליל, ובכך לסכן את החברה ואף להעמידה בסיכון של קריסה ממש, דבר שיצר משבר אמון בין הצדדים. לאור כל הדברים האלה, כיל איבדה את האמון ביכולתה של IBM ליישם את המערכת בכלל, ובפרק זמן קצוב ובתקציב בר-קיימא בפרט". 
 
"כשליה של IBM לבשו צורות שונות וכללו עבודה לקויה ומרושלת; חוסר ידע, ניסיון ומיומנות מקצועית; מחסור במשאבים ובכuח-אדם מיומן, מנוסה ומקצועי; הסתרה שיטתית ביחס למשמעותם האמיתית של קשיים שהתעוררו לאורך חיי הפרויקט; הסתרה שיטתית ביחס לרכיבי מערכת, להתאמת המערכת לכיל ולמוכנות המערכת; החתמה שיטתית על בקשות לשינויים בפרויקט אשר חייבו דחיות בלוחות זמנים וביצוע פיתוחי תוכנה ואשר השיתו על כיל עלויות משמעותיות מיותרות נוספות; ועוד כהנה וכהנה".
 
עוד מציינים בכיל כי IBM למעשה התנהלה בשיטה של ניסוי וטעיhה, ובסופו של דבר "הדברים גרמו לכרוניקה של דחיות ועיכובים ולגידול בלתי פרופורציוני בעלויות. הם גרמו לכך שהמערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 הייתה בלתי יציבה, בלתי אינטגרטיבית ובלתי פונקציונלית".
מ-IBM נמסר כי החברה תגיב על כל הטענות בבית המשפט.