מחפשים בינה ממלכתית לטיפול בבינה המלאכותית

יום א', 24 בנובמבר 2019
מחפשים בינה ממלכתית לטיפול בבינה הממשלתית.  ביקורת על  התוכנית שתשכפל את מודל הסייבר. 
האם יש הצדקה להוצאה נפרדת של 2-1 מיליארד דולר שתהפוך -אולי - את ישראל למעצמת בינה מלאכותית?
 
במשך תקופה של יותר משנה ישבו כ-300 מומחים ב-15 תתי ועדות כדי לגבש את המדיניות הממשלתית בנוגע לטכנולוגיית הבינה המלאכותית. בראש הפרויקט הזה עומדים פרופ' יצחק בן ישראל ופרום' אביתר מתניה, שהובילו תוכנית דומה גם בענף הסייבר. התוכנית צפויה להיות מוגשת לממשלה בתחילת השנה באה, אם בכלל תהיה כזאת. 
 
העיתון הכלכלי "גלובס" המביא מידע זה מציין כי טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאות בבסיס רוב המהפכות הטכנולוגיות שאנו נמצאים בעיצומן או בפתחן. באופן פשטני, הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים שמנתחים כמויות גדולות של מידע ונתונים, מזהים דפוסים חוזרים, מפיקים מהם תובנות, מתאימים את עצמם לשינויים ופועלים בהתאם.
 
ההמלצות החדשות כוללות הקמת גוף ייעודי נפרד שיוביל את המדיניות הממשלתית, התמקדות בתחומי החקלאות והערים החכמות, הקמת 6-4 מרכזי מחקר באוניברסיטאות, שינוי מודל העסקה של חוקרי האקדמיה, כך שלא יישאבו לעבודה בתעשייה, ועוד. אלו עדיין לא ההמלצות הסופיות, אך הן מעניינות והסכום הנקוב, לצד הדיון הציבורי בנושא, הם חשובים.
 
הפרסום ב"גלובס" מעורר התנגדות ברשות החדשנות, אגף תקציבים במשרד האוצר והות"ת (הוועדה שאחראית על תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה). כל הגופים האלה מטילים ספק בצורך בהקמת גוף נפרד שיתכלל את הנושא, וכן בהתמקדות בתחום החקלאות. גורמים בממשלה שדיברו עם "גלובס" אמרו: "אנחנו חושבים שהמדינה צריכה להיכנס במקום שבו יש כשל שוק, וכשל השוק הקיים הוא המחסור בכוח אדם". הגורמים טענו כי לחלופין "המדינה צריכה להשקיע בפתיחת מאגרי מידע ממשלתיים אשר יהיו נגישים למחקר של בינה מלאכותית, ואז נושאים כמו קיצור תורים, חקלאות ואחרים ייפתרו ממילא".
 
יש טוענים כי תחום הבינה הזה מצוי בפריחה ולכן לא בטוח שיש צורך בהתערבות ממשלתית. "כיום קיימות למעלה מ-2,000 חברות הזנק בתחום בינה מלאכותית, וסך ההשקעה החזויה בחברות אלה ב-2019 הינה למעלה ממיליארד דולר השנה, ונמצאת במגמת עלייה מתמדת".