תשתית האינטרנט לא פתוחה לתחרות והמחירים גבוהים בגלל משרד התקשורת

יום ה', 13 ביולי 2017

 

מבקר המדינה: עיכובים חמורים בכוונה בהפעלת רפורמה בתקשורת הקווית.  מחירים גבוהים וחוסר תחרות: אלה הליקויים העיקריים בשוק התקשורת הנייחת בישראל, כך לפי דו"ח מבקר המדינה. מנכ"ל משרד התקשורת פילבר מקורבו של נתיהו שיתף פעולה עם "בזק" בחבלה ברפורמה 

בתחום זה  המבקר חושף את קשרי נתניהו-אלוביץ', הדיונים שהוסתרו וההטבה לבזק

למרות התערבות הרגולטור כדי להוריד מחירים לצרכנים, עדיין שולטות בשוק שתי חברות תשתית: בזק ו-HOT. רוחב הפס המסופק לצרכן בישראל מוגבל יחסית ומבנה השוק הדואופולי לא מעודד השקעה בתשתיות, כך לטענת המבקר.

משרד התקשורת יצא לדרך עם תוכנית שאמורה להוריד מחירים לצרכנים ולשפר את השירות, אך היישום שלה איטי ורב כשלים. במקביל גם החלופה - מיזם הסיבים של חברת החשמל - עדיין לא שינתה את האיזון בשוק לפיו שתי חברות מחזיקות בתשתית ומוכרות לצרכן שירותים מוגבלים וביוקר.

הרפורמה בתשתית האינטרנט הקווית (רפורמת השוק הסיטונאי), לפיה כל החברות בשוק התקשורת יוכלו למכור לצרכנים תשתית אינטרנט, יצאה לדרך ב-2015 והוכרזה כאחת החשובות ביותר בשוק התקשורת. למרות שקודמה בידי שלושה שרי תקשורת, נכון ליוני 2017 היא מיושמת באופן חלקי בלבד. הביקורת העלתה שמשרד התקשורת לא קבע מראש מדדים להערכת מידת עמידתה של הרפורמה במטרות שיועדו לה וזה הכשל העיקרי של המשרד, שהוביל ליישום מקרטע של הרפורמה.

לרוב חברות התקשורת הפועלות בתחום האינטרנט והטלפונייה הקווית אין עדיין גישה ישירה לתשתית המוחזקת על-ידי בזק ו-HOT  והן אינן יכולות להציע בקלות לצרכנים סלי שירותים כוללים וכך נוצר למעשה שוק מוגבל. לפי מבקר המדינה, הכשלים נובעים מחברות התשתית שתוקעות מקל בגלגלים של הרפורמה וכן ממשרד תקשורת שאינו נחוש דיו.

 

בזק לא משווקת חבילות עם נטוויז'ן ו-012

כדי להתחבר לאינטרנט צרכן זקוק הן לגישה לתשתית והן לגישה לאינטרנט. יוזמי רפורמת השוק הסיטונאי ביקשו להפוך את כל החברות בשוק לכאלה שמספקות שירותי אינטרנט של ספק+תשתית וטלפונייה קווית. מהלך זה נועד בין היתר להביא לשיפור איכות השירות המוצע לצרכנים וכן להפחית את מחירי השירותים.

 

430 אלף מנויים הצטרפו לרפורמת השוק הסיטונאי מאז הושק ועד תחילת מאי 2017. הביקורת העלתה כי עם זאת, המספר הכולל של מנויי ספקיות הגישה לאינטרנט הוותיקות – סלקום (נטוויז'ן) ופרטנר (012) - דווקא פחת למרות שהיה אמור לגדול. הסיבה לכך, בין היתר, היא משום שבזק הפסיקה להכניס את סלקום ופרטנר במתכונת הבאנדל ההפוך שהיא משווקת (מתכונת בה בעלת התשתית בזק משווקת לצרכן את התשתית שלה ומקשרת אותו עם ספקית שירות לגישה לאינטרנט בשיחת טלפון אחת).

אף שמאפריל 2015 החברות הגישו למשרד התקשורת תלונות בנושא הבאנדל ההפוך, רק באוגוסט 2016 הודיע מנכ"ל משרד התקשורת לבזק על החלטותיו בדבר הצעדים שעליה לנקוט לתיקון המצב. נכון לינואר 2017, למעלה משנה וחצי מאז, הטיפול בנושא טרם הסתיים.

בעוד שמספר המנויים של נטוויז'ן ו-012 ירד מאז הרפורמה, במקום לעלות, מספר הלקוחות של בזק בבאנדל ההפוך גדל ל-350 אלף מנויים. אמנם מחירי השוק הסיטונאי (שבו ספק מציע ללקוח גם תשתית) ומחירי הבאנדל ההפוך (השירות הדומה שבו בזק מציעה ללקוח גם ספק) נמוכים ממחירי השוק ערב הרפורמה, אבל מחירי בזק עדיין גבוהים יותר, בעיקר במהירויות הגבוהות.

סלקום ופרטנר, שאינן יכולות להקים תשתית משלהן, התלוננו על כך שבזק מפלה אותן, הספקיות הגדולות, לרעה (שתיהן מתחרות בבזק בינלאומי) ואף דרשה כי המידע שנתנה להן לצורך קיום הבאנדל, לא ישמש אותן כדי לפנות לצרכנים בעצמן. משסירבו לכך היא הפסיקה לכלול אותן בבאנדל. כמו כן, בזק האריכה את תקופת ההתקשרות בינה לבין הלקוחות לשלוש שנים.

משרד התקשורת הסכים עם טענות החברות נגד בזק, אך הגיב מאוחר מדי ומנתוני משרד התקשורת עלה כי טרם חודש השיווק של סלקום ופרטנר במסגרת הבאנדל ההפוך.

משרד מבקר המדינה אף העיר למשרד התקשורת בנובמבר 2016 כי יש אמנם מספר מצטרפים קבוע לשירותי ספק+תשתית, אך יש גם גידול בשיעור הנוטשים את השוק הסיטונאי. זה עלול להביא לכך שבעתיד מספר מנויי השוק הסיטונאי ילך ויקטן. במשרד התקשורת השיבו שהנתונים תנודתיים ושיתכן שמגמה זו מעידה דווקא על שוק תחרותי גועש.