אזהרת סיכונים בתחזית בנק ישראל

יום ג', 21 בינואר 2020
 
על פי תחזית בנק ישראל, המשך הרחבת ההוצאות בהתאם להחלטות הממשלה הקיימות והגידול הבסיסי, יעמידו את הגרעון על רמת  4.2 אחוזים המסוכנת  ב-2020. עוד סיפר הנגיד כי  'קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז' לא מתוקצבת נוכח כך שטרם הוקמו המוסדות הדרושים
 
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "המשק בשנים האחרונות צמח באופן נאה, התחזית היא שב-2020 צפויים להיכנס להאטה מסוימת, גם כתוצאה מהירידה בשכר העולמי וכן בשל התקציב הפיסקאלי".
 
לעניין היצוא ציין הנגיד כי "הייצוא התעשייתי הוא פחות או יותר קבוע, אך יצוא השירותים עולה, והוא גבוה יותר מהממוצע ב-oecd".
 
בנושא האינפלציה ציין פרופ' ירון כי "לקראת 2018 יש עלייה קלה לכיוון יעד האינפלציה, שנת 2019 הסתיימה ב-0.6 אחוז, בנק ישראל כל הזמן בוחן זאת, כדי לדעת לאן המגמות הולכות. אם מסתכלים על תחזית חטיבת המחקר, אנחנו צופים שבחצי השני של 2020, האינפלציה תחזור לתחום התחתון של היעד".
 
בתחום הריביות, הציג הנגיד סקירה של סיבוב של הורדות ריביות בעולם: "יש שינוי בטווי המוניטרי,  ואין ספק שהוא גם השפיע עלינו בבחינת תוואי הריבית. הריבית הריאלית בישראל איננה נמוכה בהשוואה בינלאומית, זה משקף חלק מהפעילות שלנו, וכן את העובדה  שאנחנו פעילים מול אירופה ומול ארה"ב". 
 
 
בין אתגרי המשק, בטווח הקצר של בין שנה לשלוש שנים, הציב הנציב את נושא הגרעון, ובטווח הארוך את נושא הפריון.
 
פרופ' ירון שיבח את העמדת החוב תוצר על שיעור של כ-60 אחוזים, אך הזהיר כי "בעדר צעדים מרסנים, הגרעון יעלה ויחס החוב לתוצר צפוי להתגבר".
 
"ב-2021, יהיה צורך בצמצום של עוד שלושת רבעי חוב תוצר, כדי להתכנס לאזור ה-2.5 האופטימלי. כשתהייה ממשלה שתוכל לקבל החלטות, תהיינה החלטות לא קלות" הוסיף הנגיד.
 
כאמור, הנגיד הדגיש כי "הרחבת תקרת ההוצאות בהתאם להחלטות הקיימות של הממשלה, ותוואי הגידול הבסיסי בהוצאות, צפויה להביא להגדלת הגרעון, ולכך שיעמוד על כ-4.2 אחוזים בשנת 2020.
 
פריון עבודה נמוך 
 
הנגיד התייחס גם לפריון העבודה בישראל וציין כי זה "יחסית נמוך למדינות המפותחות. עד היום הצמיחה באה בצורת גידול בשיעורי התעסוקה כמעט בכל המגזרים, למעט נשים ערביות וגברים חרדים. כדי להגדיל את הצמיחה, אנחנו רוצים להתמקד בנושא הפריון".
 
הנגיד הציג כי הגדלת שיעור התעסוקה במגזרים אלה, תשפר את התוצר לנפש.
 
"חשוב  לשפר את רמת ההשכלה והחינוך".
 
בין היתר ההמליץ הנגיד על: 
.
יצירת תמריץ להסטת מורים איכותיים לבתי-ספר מרקע חלש.
העלאת שכרם של מורים בתחילת דרכם, על חשבון צמצום התגמול לפי ותק.
שיפור התגמול של מורים בעלי הכשרה מתאימה במקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
שיפור איכות מעונות היום לגילי 0-3 תוך הגברת הרכיב הפדגוגי והגברת הנגישות לילדים מרקע
כלכלי - חברתי חלש.
חיזוק ההכשרות המקצועיות וריכוזן במסגרות על-תיכוניות, הן במסגרת הקורסים לבוגרים
שבפיקוח משרד העבודה והרווחה והן במסגרת המכללות הטכנולוגיות. קידום הרפורמה לצמצום
מספר המכללות הטכנולוגיות ולהגדלה ושיפור של המכללות המובילות."