הרשות לחדשנות מדרבנת את המוסדיים להי-טק

יום א', 17 בנובמבר 2019
נתניהו ודוברו יאיר זוקפים לזכותם את ההתפתחות במשק הישראלי כאשר הם תרמו אפסית לקידום זה.
הם רק "שוכחים" כי הזינוק הגדול בהי-טק נעשה בעיקר על יד יזמים פרטיים ועל חשבונם וסיכון שנטלו עליהם.
עתה התעוררה הרשות הממשלתית לחדשנות בעזרת הרשות לניירות ערך לתת כתף לנושא קידום והודיעה  על השקעה של 15 מיליון שקל לקידום השקעות של גופים מוסדיים בהייטק הישראלי.
 
קרנות הנאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, שיזכו בהליך תחרותי, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר (כ-3.6 מיליון שקל) על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות הייטק ישראליות. 
 
ברשות החדשנות ציינו כי המטרה היא השקעה בסבבי גיוס מתקדמים או לעודד אותם להשתתף בהנפקות הראשוניות של החברות האלו. לחילופין, לעודד אותם להשקיע בקרנות הון סיכון.
 
העיתון "גלובס" מציין כי השתתפות של גופים מוסדיים בסבבי גיוס פרטיים של חברות מאוד מקובלת בשנים האחרונות בארה"ב. הסיבה לכך היא הבנה של הגופים המוסדיים כי זאת הדרך שלהם להשקיע ברמות שווי נמוכות יותר, וכך להשיג תשואה גבוהה יותר. מכיוון שאלו חברות צמיחה, עם פעילות פיננסית משמעותית, לגופים המוסדיים יש יחסית כלים לנתח אותן. בישראל, גם היום, יש גופי השקעה וחיסכון שמשקיעים בחברות ובקרנות הון סיכון. אלטשולר, למשל, עשו לפני כמה שנים עבודה מעמיקה כדי להיכנס לתחום, וגם גופים נוספים כמו מנורה, מגדל וכלל ביטוח מעורבים בהשקעות בהייטק.
 
אך באופן כללי, לקח למוסדיים בישראל הרבה זמן כדי להתאושש מהטראומה של קרנות ההון סיכון המאכזבות של תחילת שנות ה-2000. בנוסף, כדי להצליח להשיג תשואה בקרנות, אתה צריך להיכנס לקרנות הטובות, ושם לא בהכרח יעדיפו דווקא את הכסף שלך. לכן מדובר בתהליך ארוך של למידה ויצירת קשרים.
 
בתוך כך, אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר בהודעה לעיתונות כי "התמיכה הממשלתית בגופים המוסדיים לטובת השקעה בהיי-טק הישראלי יכולה להאיץ משמעותית את מספר ההשקעות בחברות היי-טק המקומיות ולהגדיל את היקפי ההשקעה בקרנות הון-סיכון ישראליות, ובכך גם לחבר את החברות לשוק המקומי". 
 
אין ספק שבמדינה שתלויה בתעשיית ההיי-טק שלה, הניתוק של הגופים המוסדיים מהתעשייה הוא מפתיע ואף נראה כמו בעיה. האם מדובר במחסור בהון בתעשיית ההייטק או צורך בשיפור תשואות הגופים המוסדיים. האם חסר כסף בהייטק הישראלי? לא בטוח בכלל. לתעשייה המקומית, כמו לתעשיית ההייטק העולמית, זורמים בשנים האחרונות סכומי כסף אדירים כתוצאה מהריבית האפסית והחיפוש אחר תשואות. עוד כסף משמעותי קרנות וסטארט-אפים נוספים, אך לא בהכרח מוצלחים. 
 
ברשות החדשנות מסבירים כי קיים צורך לגוון את מקורות המימון של ההיי-טק הישראלי, שהיום מתבסס כמעט לגמרי על השקעות זרות (מעל 95%). על פניו, הניסיון להפחית את התלות הוא חכם, אבל אם משקיעים זרים יחליטו שמסוכן מדי להשקיע בהיי-טק הישראלי, למה שהמוסדיים הישראליים יחליטו אחרת? מה שכן, יש שמזהירים מפני אירוע נוסף כמו מלחמת הסחר, שיגרום לכך שחלק מההון שזורם לישראל ינותב למקומות אחרים (למשל אם ישראל תיאלץ בעתיד לבחור בין סין לארה"ב).
 
יותר מכך, כדי להשקיע טוב יותר בעולם הקמעונאות צריכים הגופים המוסדיים להבין מה קורה בעולם הריטייל-טק, כמה מפותחות הטכנולוגיות החדשות, ואז לדעת לנתח את החברות השונות - האם הן נשארו מאחור או האם הן צריכות לבצע השקעות כדי להישאר רלוונטיות. זה נכון גם בתחומים נוספים כמו אנרגיה, נדל"ן, תשתיות ועוד. יש בישראל ידע רב בעולמות הטכנולוגיה, וחבל שהוא לא מגיע למשקיעים שאחראים על הפנסיה והחסכונות של הציבור כולו.