נוכח הכישלון בסיבים - משרד התקשורת מגבש תוכנית לאומית

יום ד', 28 בנובמבר 2018
 
משרד התקשורת ינסה לגבש לראשונה תוכנית מסודרת לפריסת תשתיות תקשורת: "כלכליסט" מדווח  כי המשרד ייצא בימים הקרובים בקול קורא לחברות התקשורת לבחינת המדיניות בנושא.
כל זאת על בסיס ביקורת של משרד מבקר המדינה שקבע כי  "משרד התקשורת מעכב את פרויקט הסיבים האופטיים". "המצב בשוק הסיבים - מחדל"
 
במשרד יבחנו מחדש גם את נושא  פריסת סיבים אופטיים. כיום נדרשות חברות התקשורת להגיע לפריסה מלאה של סיבים בכל רחבי הארץ, ובמשרד שוקלים כעת לעשות שימוש גם בטכנולוגיות חלופיות.
המדיניות שהפעיל המשרד עד כה התמקדה בעיקר בהפעלת לחץ על בזק, בעלת תשתית התקשורת הגדולה בישראל, שתפרוס סיבי תקשורת.
החברות שכבר פרסו חלקית סיבים בישראל הן בזק, פרטנר, סלקום ו?IBC - מיזם לפריסת סיבים על תשתית החשמל. הפריסה של חברות אלו יחד רחוקה מאוד מחזון הפריסה המלאה של משרד התקשורת - לא יותר מ?10% לפי נתוני החברות וכ?0% לפי ארגוני מחקר זרים.
 
לפי הערכות, בזק פרסה סיבים לכ?60% ממשקי הבית בישראל, אולם סיבים אלו לא הופעלו מעולם, בין היתר בשל חזון הפריסה המלאה של המדינה. אם בזק תפעיל את הסיבים, הצעד יגרור קנסות בשל הפריסה החלקית. בבזק משתמשים בתלות של המדינה בתשתיות שלה כקלף מיקוח - ומתכננים ככל הנראה להפעיל את הסיבים רק בתמורה להטבות משמעותיות, כמו למשל הפחתת חובת הפריסה מ?100%, אימוץ טכנולוגיות זולות יותר באזורים מרוחקים או ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה.
 
בינתיים פרטנר פרסה סיבים לכ?250 אלף משקי בית, סלקום לכ?120 אלף משקי בית ו?IBC לכ?150 אלף משקי בית. נכון ל?2017, היו בישראל כ?2.5 מיליון משקי בית. ויש עוד בעיה עם המספרים הללו: בחלק גדול מהמקרים שלוש החברות פרסו סיבים באותן שכונות ולעתים באותם בניינים - לרוב בשכונות חדשות במרכז הארץ. לפי הערכות, מדובר בכ?5,000 בניינים בלבד שנהנים מתחרות בתחום שברוב המוחלט של הארץ לא קיים. אחת הסיבות לכך היא שמשרד התקשורת לא מחייב את פרטנר וסלקום לפריסה באזורי הפריפריה.
לא ידוע עדיין מה מתוכנן במשרד ואילו הצעות יגיעו במסגרת הקול הקורא, אולם בחינה של נתוני ה?OECD מ?2018 בנושא מעלה תהיות קשות לגבי האופן שבו התמודדה הממשלה עד כה עם הנושא.
 
בכל המדינות שמובילות בפריסת הסיבים - ובהן דרום קוריאה, יפן, פורטוגל וספרד, עולה שוב ושוב ההשקעה ההמשלתית בנושא, בהיקפים שמגיעים לעשרות מיליארדי דולרים. השקעה זו כוללת תמריצים, הקלות, הלוואות ואף מקרים שבהם הממשלה הקימה בעצמה את התשתיות.
 
בישראל, לעומת זאת, ההשקעה הסתכמה בניסונות נשנים להחיות את מיזם הפרטיות ובהפעלת לחץ על בזק.
 
יצוין כי  דו"ח ה-OECD מעלה שאלות לגבי עצם הגישה של משרד התקשורת לפריסה מלאה, כזו שתגיע לכל בניין ובית מגורים בישראל. לפי הדו"ח, רק 26.8% ממשקי הבית באירופה חוברו אל הסיבים - רובם באזורים עירוניים. כמו כן, מדינות באירופה שהחזיקו בתשתית תקשורת מבוססת נחושת מתקדמת, כמו ישראל, מתאפיינות בשיעורי פריסת סיבים נמוכה יחסית - בעיקר באזורי הפריפריה.
להלן ההטבות: