הזהרו מהצהרות ללא פירות

יום ד', 5 ביולי 2017

מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews

הזהרו מהצהרות בעקבות ביקורי ראש הממשלה נתניהו בארצות "יעד" וביקורי גומלין.

 פירות הן לא נושאות. כך מלמדים נתוני הלמ"ס לגבי הסחר עם סין, הודו, אפריקה ודרום אמריקה.

לכן עם הרבה שמחה על ביקור רוה"מ הודו - הכל בערבון מוגבל.

במסגרת ביקורו הראשון של ראש ממשלת הודו בישראל צפויים להיחתם בבית התאחדות התעשיינים בתל אביב, שמונה הסכמים מסחריים בין תעשיינים הודים החברים במשלחת העסקית המלווה את ראש הממשלה, לבין חברות ישראליות מובילות בתחום הביטחון, החלל, האנרגיה והרפואה, בהם גם החברות אלביט ותעשיה אווירית. החתימות יתקיימו במעמד נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, וראש המשלחת ההודית ונשיא FICCI, שארי פנקג' פטאל.

לפי ההצהרות ההסכמים צפויים להרחיב את הסחר ולחזק את הקשרים הכלכליים בין ישראל להודו, אשר בשל גודלה ופוטנציאל הרב הטמון בה, מהווה שוק אסטרטגי לישראל בתעשיות אלו לצד תעשיות נוספות, כגון -  תקשורת וטכנולוגיות מידע, חקלאות, אגרו-טכנולוגיה ומזון, פארמה, ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי, מים ואיכות הסביבה ועוד.

בשנים האחרונות הודו הנה שותפת הסחר העשירית בגודלה בעולם מבחינת ישראל, והשנייה בגודלה בין מדינות אסיה, אחרי סין והונג קונג. בשנת 2016, הסחר בין ישראל להודו עמד על כ-4 מיליארד דולר.

בנוסף לחתימה על ההסכמים, ראשי החברות ההודיות ידונו עם ראשי התאחדות התעשיינים ותעשיינים מובילים, בנושאים שונים הנוגעים לפיתוח יחסי הסחר בין המדינות, כגון, כינון הסכם אס"ח (אזור סחר חופשי) ישראל הודו, הקמת מוקד Invest India"", שיהיה כתובת אחת לפתרון בעיות וחסמים עבור חברות ישראליות הפועלות בהודו, הקלה בקבלת ויזות-  הן מהצד הישראלי והן מהצד ההודי, עידוד קניות גומלין ועוד.

רקע כלכלי (דל תוצאות) על יחסי הסחר בין ישראל להודו:

ב- 15 השנים האחרונות חתמו ישראל והודו על שורה של הסכמים להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן. רק לאחרונה התאחדות התעשיינים  חתמה על הסכם  לש"פ עם FICCI  ועם ASSOCHAM  שני ארגוני העסקים החשובים ביותר בהודו  במהלך ביקור הנשיא רובי ריבלין בהודו.

הסכמים נוספים שנחתמו בין שתי המדינות ב- 15 שנה האחרונות: הסכם העדפה בסחר (MFN), אמנה למניעת כפל מס, הסכם עידוד והגנה על השקעות  הסכם שת"פ בין רשויות המכס ועוד. כמו כן חתמו הודו וישראל על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי,  במטרה להכפיל את היקף הסחר בין המדינות ולהדק את שיתופי הפעולה הכלכליים. ההסכם כלל שורה של נושאים, וביניהם הסכמה על המשך הדיון בהפחתת מכסים, הסכם תקינה, הקלת השתתפות חברות ישראליות במכרזים ממשלתיים בהודו, מתן הטבות לעידוד השקעות הון ועוד.

כמו-כן נחתמו הסכמי שת"פ במו"פ בין המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה (אז נקרא משרד התמ"ת), לבין משרדי טכנולוגיות המידע, המדע והטכנולוגיה ההודיים. בנוסף, מכון היצוא חתם על הסכם שת"פ עם EXIM– הבנק ההודי ליצוא ויבוא, ואיגודי תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה בהתאחדות התעשיינים חתמו על הסכמי שת"פ עם האיגודים המקבילים בהודו.

היצוא מישראל להודו בשנת  2016, עמד על כ- 1.5 מיליארד דולר (ירידה של כ-12.8% מתקופה מקבילה בשנת 2015). מרבית היצוא (ללא יהלומים) הנו של מכונות וציוד חשמלי (37%), מוצרי תעשיות כימיות (26%), מתכות פשוטות (18%) ומכשירים וכלים אופטיים (11.5%). יצוא פנינים ואבנים יקרות מישראל להודו הסתכם ל -1.249 מיליארד דולר (מהווה כ-52% מכלל היצוא מישראל להודו באותה תקופה).

הייבוא מהודו לישראל בשנת 2016 עמד על כ- 800 מיליון דולר (ירידה של כ12.6% מתקופה מקבילה בשנת 2015). מרבית הייבוא (ללא יהלומים) הנו של מוצרי תעשיות כימיות (29.5%), מוצרי טקסטיל (18%) , פלסטיק וגומי (12%) ומכונות וציוד חשמלי (11%). יבוא פנינים ואבנים יקרות מהודו לישראל הסתכם בכ-976 מיליון דולר (מהווה כ55% מכלל היבוא מהודו לישראל באותה תקופה).

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.