נתוני האמת על פלוס ומינוס במצב המשק הישראלי

יום ב', 18 במאי 2020

דוח חדש של מרכז טאוב מציין כי : כלכלת ישראל הייתה חזקה לפני משבר הקורונה, אך לא כפי שניתן היה לצפות – התמ"ג צמח בקצב סביר, אך שיעור הצמיחה נמצא בירידה זה עשור ואי השיוויון בין עניים לעשירים בולט לרעה. 

כלכלת ישראל הייתה חזקה לפני משבר הקורונה, אך לא כפי שניתן היה לצפות – התמ"ג צמח בקצב סביר, אך שיעור הצמיחה נמצא בירידה זה עשור, וכשמביאים בחשבון את הגידול באוכלוסייה, התמ"ג לנפש צמח פחות מהממוצע במדינות המפותחות. רמת המחירים ירדה אך היא עדיין גבוהה, אי השוויון בישראל ירד, אך הוא נותר גבוה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות. החלטת הממשלה לסגור את המשק בעקבות מגפת הקורונה הביאה את שיעור האבטלה (כולל עובדים שהוצאו לחל"ת) ל-25% באמצע אפריל, לצניחה בתמ"ג ולהעמקת הגירעון.

·         בעשור האחרון הייתה ירידה מתמשכת בקצב צמיחת התוצר לנפש, שעמד בממוצע על 1.5% בשנים 2019-2017, וירידה בתרומת ההון האנושי לצמיחה. עקב המצב החדש שנוצר התוצר צפוי לרדת ב-2020 ב-5.3% (וירידה של 7.2% בתוצר לנפש) ולצמוח ב-8.7% (6.8% בתוצר לנפש) ב-2021. 

·         צמיחת פריון העבודה האטה בתחילת המאה, בין היתר בשל כניסתן של אוכלוסיות עם מיומנויות נמוכות לשוק העבודה. הפריון הנמוך מעיד על מחסור בהשקעה פרטית בהון הפיזי במשק – מצב שעתיד להימשך עוד זמן רב בשל משבר הקורונה. 

·         ההון הציבורי, המתבטא בין היתר בתשתיות, תחבורה ותקשורת, ירד למחצית הרמה הממוצעת ב-OECD יחסית לתוצר. הכפלת ההון הציבורי הייתה עשויה למחוק את פער התוצר למועסק. לפי נשיא מרכז טאוב פרופ' אבי וייס, המשבר עשוי להביא לצמצום הפער עקב ההשקעה הציבורית הגדולה הצפויה במערכת הבריאות. כמו כן נראה שגם ההשקעות במערכת התחבורה יואצו. 

·         מאז 2014 נעצרה העלייה ברמת המחירים בישראל בזכות רפורמות להגברת התחרות והקלות על היבוא, ועדיין – המחירים בישראל גבוהים בכ-12% מהצפוי במדינה עם רמת הכנסה כמו של ישראל. השפעת משבר הקורונה על המחירים בישראל תלויה בעוצמת ההשפעות השליליות על ההיצע ועל הביקוש, על התחרות ועל היבוא המתחרה. בתחום הדיור צפויה ההשפעה להיות מתונה יחסית. 

·         העלייה בשכר הנומינלי בעשור האחרון תורגמה ברובה לשיפור בשכר הריאלי, כלומר בכוח הקנייה של העובדים. מגמה זו צפויה להיבלם בשל משבר הקורונה, שכבר גרם לאבטלה נרחבת. הצטרפותם של מפרנסים שניים לשוק העבודה והעלייה בשכר הריאלי בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות הובילה לשיפור מצבן של השכבות החלשות ומכאן לצמצום אי השוויון, בשונה ממדינות אחרות, שבהן ההכנסה גדלה דווקא בקרב השכבות החזקות. משבר הקורונה צפוי להביא לירידות שכר – ואלה יפגעו בעיקר במצטרפים החדשים לשוק העבודה, שרבים מהם ייפלטו ממנו, ואי השוויון צפוי לגדול בהתאם. 

·         משבר הקורונה תפס את ישראל עם גירעון גבוה מהיעד שנקבע – מעל 4% מהתוצר, ועקב המשבר הוא צפוי להגיע לכ-11% מהתוצר ב-2020. אולם היחס הנמוך בין החוב לתוצר בישראל – 60% – מאפשר לממשלה לפנות לשוקי ההון כמקור למימון הגירעון הגדול שייווצר עקב הירידה בהכנסות ממיסים והצורך הגובר לתמוך במגזר העסקי ובמשקי הבית. הצפי הוא שהיחס חוב–תוצר יצמח לכ-75%.

דמוגרפיה

·         עד שנת 2040 אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול מכ-9 מיליון תושבים כיום לכ-12.8 מיליון, מהם מעל 1.4 מיליון תושבים מעל גיל 70. שיעור הגידול של האוכלוסייה המבוגרת במגזר הערבי צפוי להיות גבוה בהרבה בהשוואה למגזר היהודי, והיחס בין יהודים מעל גיל 70 לערבים בני קבוצה זו צפוי לרדת מ-11.4 בשנת 2017 ל-6.2 בשנת 2040.