האתגר של חוזה לפיתוח תוכנה

יום ד', 13 ביוני 2018
מאת: יצחק בן עוזר
 
כל ארגון קטן כגדול רוכש/מפתח מערכות מידע במהלך פעילותו השוטפת. חלק מאותן המערכות נועד להחליף מערכות מידע קיימות שהתיישנו טכנולוגית,לא עונות יותר או מחייבות השקעה גדולה בתחזוקה השוטפת. חלק אחר נועדו לגבות פעילויות שלא נתמכו בעבר ע"י מערכות מידע.
 
חוק המכר מתייחס למגוון רחב של מוצרים והוא משמש כבסיס לעיסקאות רכש של פריטים רבים ושונים במהותם מבלי שיהיה צורך לנסח חוק נפרד לכל מוצר ומוצר. אחד החריגים הוא נייר ערך ולכן נחקק חוק ניירות ערך שמנסה למזער את הערפל סביב המוצר שנקרא נייר ערך (מניה,אגרת חוב או נגזר). מערכת מידע/תוכנה היא פריט לא מוגדר. למוצר "מערכת מידע לניהול חשבונות" יש ספקטרום אדיר של מותגים שמחיריהם נעים ממספר אלפי שקלים ועד 150 מיליון דולר. 
 
די ברור לכולם שכנראה לא מדובר במוצר סטנדרטי שספק מסוים מנסה לגרוף רווחים מוגזמים לעומת ספק אחר שמסתפק ברווח "הגון". זוהי הסיבה שחוזה לפיתוח/רכישה של מערכת מידע אינו דומה לחוזה לרכישת רכב,חנות או דירה ויש להכינו בצורה מקצועית תוך הסתייעות באנשי מקצוע. היריעה הקצרה של המאמר לא מאפשרת בניית ערכה (קיט) מלאה של פתרונות לניסוח חוזה לפיתוח תוכנה אבל תאפשר הצצה לסבך הבעיות שקשורות בתהליך.
 
 
מסלול  סיכונים
 
החוזה אמור להגן על הארגון הרוכש ("הלקוח").בפני סיכונים מאחר ומדובר בעיסקה שהתוצר שלה אינו מוחשי בפרט בשלב שבו חותמים על החוזה. אם נתעלם מהסיכונים שמשותפים לכלל המוצרים והשירותים (סיכונים פיננסים וסיכונים לאינטרסים של הלקוח) שבהם עורכי הדין יודעים לטפל נוכל להתמקד בסיכונים הייחודיים בפיתוח/הטמעה של מערכת מידע. להלן מספר דוגמאות:
 
הביצועים לא עונים על הדרישות.
צריכת משאבים מעבר למתוכנן.
התוכנה אינה פותרת את כל הבעיות שהיו אמורות להיפתר עם השלמת פיתוחה.
פלטים שנדרשים ע"י הלקוח ("הארגון הרוכש") לא ניתנים להפקה ממערכת המידע
אי עמידה בתקנים של פיתוח תוכנה ונוהלים של כתיבת מסמכי אפיון ועיצוב.
איכות תיעוד נמוכה
 
 נספחים
 
החוזה אמור לגדר את הסיכונים שנסקרו לעיל ואחרים ולהפחית במידת האפשר את הנזקים שעלולים להיווצר במהלך פיתוח /הטמעת המערכת. על מנת שלא לסרבל את החוזה יש לתת מענה הולם לסיכונים הללו בשורה של נספחים שיצורפו לחוזה ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו.
 
יש שורה אורכה של נספחים שכל אחד מתייחס למרכיבים אחרים ובכל אחד מהם ייעשה שימוש בשלב זה או אחר בפיתוח/הטמעת מערכת מידע (בהחלט ייתכן מצב שבו אוכלוסיית הנספחים תהא שונה בהתאם למערכת המידע שאליה מתייחסים). להלן אביא מספר דוגמאות של נספחים.
 
נספח מאד חשוב הוא נספח שמפרט את כל אבני הדרך בתהליך. שני הצדדים מעונינים לחלק אותו למספר אבני דרך. הלקוח מעוניין לקבל תוצרים חלקיים שיוכל להעריכם ולהחליט על המשך הפרויקט והספק מעוניין לקבל חלק מהתמורה ולא להמתין עד סיום הפרויקט שיכול להימשך שנים.
 
  כל אבן דרך תכיל את המידע הבא:
 
מועד יחסי לתחילת הפרויקט (מספר ימי עבודה או טווח זמן מתחילת הפרויקט).
אחוז מסך הכל הפרויקט (פרמטר שישמש כבסיס לחישוב התמורה שתועבר לספק   
                                           עם השלמתה של אבן דרך זו)
 
התוצרים שיוגשו בכל שלב (צורה – מצגת,חוברת,סקר תיכון-DESIGN REVIEW....
                                                     תוכן  – תוכן ענינים,מידת הפירוט של כל פרק...).
 
משך הזמן שהלקוח יקרא ויגיב בצורה מסודרת על התוצרים.
         ככל שמגלים בעיה/שגיאה בשלב מוקדם יותר עלות התיקון שלה (זמן וכסף) קטנה בסדר גודל.
 
הבאנו כדוגמא נספח אחד אך יש לזכור שהחוזה אמור להכיל נספחים רבים נוספים כדוגמת:
 
גבולות המערכת
רשימת הפלטים (דו"חות מודפסים,שאילתות,מסרים אלקטרוניים)
תרשים ישויות קשרים
ניתוח מצב קיים
מבנה בסיס הנתונים
תיעוד
הדרכה
הסבה (אם צריך)
 
 
         סיכום
 
                המאמר אינו מתיימר לתת פתרון מלא לכל הבעיות שקשורות בניסוח חוזה לפיתוח/הטמעה של  מערכת מידע. מטרתו היתה להציף חלק מהבעייתיות שבניסוח חוזה שכזה. הצפת הבעייתיות
              אמורה לכוון את מקבלי ההחלטות בצד של הלקוח להשקיע זמן ומשאבים כולל יעוץ מקצועי חיצוני לפני שהם ניגשים לפרויקט מורכב שכזה.
 
 
...................................................................
 
יצחק בן עוזר: פרופיל
 
יצחק בן עוזר, שימש כמנהל פיתוח מערכות מידע ברשות הנמלים (לאחר מכן חנ"י) בין השנים 1978 ל-2005. בוגר תואר ראשון בכימיה מהאוניברסיטה העברית, בעל תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים-מימון (1981) ו-Post Graduateבמערכות מידע (1987) מאוניברסיטת ת"א. מאז הפרישה מחנ"י פועל כפרילאנסר בפרויקטים של  אפיוני תהליכים ומערכות מידע בקהיליית הסחר הימי (חנ"י, מסוף קונטרם ובחברות הנמל אשדוד,חיפה ואילת). בנוסף מעביר קורסים והרצאות בנושאים של הסחר הימי לעובדים והנהלות של השותפים העסקיים שבקהיליה.