קורבן נוסף בקורונה: שכרם של רבע מהשכירים נחתך

יום א', 21 בפברואר 2021
 
 
כרבע מהשכירים בישראל שעבדו בסוף שנת 2020 דיווחו כי שכרם נפגע לעומת המצב טרום משבר הקורונה. הפגיעה הממוצעת בשכרם של אותם עובדים עומדת על כ?24%, כלומר - רבע משכרם נחתך. כך עולה מסקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה על ידי חברת IPANEL בתחילת דצמבר האחרון.
 
עם זאת,  העובדים המבוקשים ביותר בהייטק, משתכרים 35-45 אלף שקל בחודש
 
הסקר פותר לכאורה  את החידה - שלפי הנתונים שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), השכר הממוצע בישראל זינק בשנת 2020 באופן חסר תקדים. כמדי חודש,
 
מצד אחד הלמ"ס פרסמה את נתוני השכר הממוצע במשק ואלה מצביעים על עלייה של כ-10% בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודש נובמבר 2020. זאת בהשוואה לרמת השכר בתקופה המקבילה - נובמבר 2019, ערב משבר הקורונה.
 
נתונים אלו עלולים ליצור רושם כי שנת 2020 היתה שנה טובה עבור השכירים בישראל, לרבות אלו שלא פוטרו והצליחו לשמור על מקום עבודתם.
 
השגיאה הבסיסhת כאן היא שנתוני הלמ"ס נובעים מהעובדה כי חלק ניכר מאלו שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך המשבר הם בעלי שכר נמוך, ולכן בגלל סיבות חישוביות, השכר הממוצע עלה. ברגע שבעלי השכר הנמוך נפלטים משוק העבודה, הם כבר לא נספרים בחישוב של השכר הממוצע במשק, וברגע שהערכים הנמוכים נעלמים מהמדגם, הממוצע עולה.
 
תופעה זו גם מקבלת אישור מהסקר שערכו דפנה אבירם ניצן וירדן קידר ממרכז ממשל וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת פיקוחה של פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר וסגנית נשיאת המכון. לפי הסקר, מחצית (49%) מהמפוטרים ומקבלי החל"ת הרוויחו פחות מהשכר הממוצע במשק, והדבר נכון גם לרמתו ערב משבר הקורונה. כאשר יותר מחמישית (22%) מאותם מפוטרים הרוויחו פחות משכר מינימום ורק חמישית מהמפוטרים הרוויחו יותר מ?15 אלף שקל.
 
בניגוד לחישובי הלמ"ס, התרומה של הסקר שמציג המכון היא כי הוא מתמקד רק בקרב "שורדי הקורונה", ומראה כי למרות הזינוק חסר התקדים בשכר הממוצע של השכירים, כ-93% מהשכירים ששרדו את המשבר, ראו איך השכר קפא (66%), ירד כאמור (24%) ובמקרה של 2% מהם, אלה שלא קיבלו שכר כלל - התאפס. לעומת זאת, רק 7% ראו עלייה בשכר שלהם.
 
אין מדובר בירידה מזערית: עבור אותם שכירים ששכרם הורע, הירידה הממוצעת היא משמעותית ועומדת בנובמבר 2020 על כ?24%, בדומה לירידה הממוצעת שחוו המשיבים ביוני (26%), אז בוצע החלק הראשון של הסקר. בממוצע, אותם שכירים ראו איך רבע משכרם נחתך. ובכל זאת, יש נתון אחד שמשאיר מקום לאופטימיות: לפי התוצאות של החלק הראשון בחודש יוני, נוצר שיפור מסוים בחודש נובמבר. שכן ביוני האחרון כ?35% מהשכירים העובדים דיווחו על פגיעה בשכר של יותר משליש.
 
הסקר מספק גם הצצה להתפלגות הפגיעה וגם כאן הנתונים מטרידים. פגיעה בולטת נרשמה בשכרם של הצעירים, בני 18 עד 24, והמבוגרים בני 55 פלוס - שני הקצוות. לפי הנתונים, כ?43% מהצעירים דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כאשר עוצמת הירידה בשכר עמדה על 28% בממוצע. כשליש (32%) מהמבוגרים נפגעו בשכרם מבין בני 64-55, ושיעור דומה (34%) בקרב בני 65+, כאשר שיעור ירידה חד (כ?25%). מנגד, בקרב בני 54-25, המהווים שלוש קבוצות של גיל הביניים, שיעור המדווחים על פגיעה בשכר עומד על כ?23%-21% בלבד.
 
 
הנתון המטריד ביותר מהחלק הזה של הסקר הוא כי הפגיעה בקרב מבוגרים (בני 55+) העמיקה בסוף 2020 לעומת יוני, זאת בניגוד למגמה בכל שאר שכבות הגיל. אם באמצע השנה שעברה כרבע מהשכירים בשכבת גיל זו דיווחו על פגיעה בשכר, בסוף השנה היקף זה טיפס לשליש.
 
הסקר חושף נדבך בעייתי נוסף: לא רק הצעירים והמבוגרים יותר ששרדו את המשבר בתוך שוק העבודה - נפגעו יותר, אלא גם השכירים העניים יותר. נתוני הסקר מראים כי 36% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של עד 5,000 שקל (שכר מינימום) דיווחו על פגיעה בשכרם, ו-33% בקרב משקי בית עם הכנסה חודשית של 9,999-5,000 שקל.
מנגד, רק 24%-22% מבעלי שכר הגבוה מהממוצע במשק (כ-10 אלף שקל) דיווחו על פגיעה בשכר. גם עוצמת הפגיעה היתה קשה יותר בקרב משתכרי השכר הנמוך: ירידה של כ-32% לעומת ירידה של כ-24% בממוצע לכלל השכירים ששכרם ירד. בהקשר הזה חשוב לציין כי חל שיפור בנתונים של סוף השנה לעומת הנתונים של אמצע השנה. 
 
השכלה גבוהה משתלמת: בנוסף, הסקר מעלה עוד ממצא לא מפתיע: גם השכלה מהווה משתנה חשוב שמסביר את הפגיעה בשכר במהלך המשבר. שכרם של שליש מבעלי השכלה נמוכה נפגע במהלך המשבר זאת לעומת חמישית (20%) מבעלי השכלה אקדמית.