oecd - מצב התעסוקה הגרוע בישראל

יום ד', 8 ביולי 2020

דו"ח  OECD: משבר התעסוקה בישראל הוא מהחריפים ביותר בעולם המערבי.

דו"ח של ארגון OECD  לשנת 2020 שמנתח את המגמות בתעסוקה קבוע כי תחום שנפגע הכי הרבה מהמגיפה היא התעסוקה.

הדו"ח משקף תמונה עגומה של מצב התעסוקה בישראל ושל הטיפול במשבר. לפי הדו"ח, מספר התביעות לדמי אבטלה באפריל בישראל היה השני בגובהו בעולם, אחרי ארה"ב. כלכלני הארגון ממליצים: הגדלת תמריצים לעסקים והכנסה נאותה למפוטרים ולעצמאים

מדו"ח ה-OECD עולה כי ההשפעה  של משבר הקורונה על שוק העבודה במדינות החברות ב?OECD הייתה גדולה פי 10 מזו שנצפתה בחודשים הראשונים של המשבר הפיננסי העולמי ב?2008. 

הד'ו"ח מתבסס על נתוני שירות התעסוקה המציינים  850 אלף דורשי עבודה רשומים; מהם - 585 אלף בחל"ת. לפי שירות התעסוקה: שיעור המובטלים עד גיל 24 שהוחזרו לעבודה - 20% בלבד.

הגרף הנלךווה לדו"ח מראה כי מתברר שסך כל שעות העבודה ירד ב?12.2% בשלושת החודשים הראשונים של 2020 לעומת 1.2% בשנת 2008. הנתון הזה משקף את אופיו המיוחד של משבר הקורונה, שהביא לכך שמדינות רבות נאלצו להשבית סקטורים שלמים בהמתנה על מנת להכיל את התפשטות הנגיף.

ניתן לראות כי הירידה בשעות העבודה בישראל הייתה בין הגבוהות ביותר במערב. בחודש אפריל, החודש הקשה ביותר מבחינת התעסוקה בימי המשבר, הצניחה נאמדה בשיעור של יותר מ?35% (לעומת כ?12% בממוצע ב?OECD). רק באיטליה ובמקסיקו, הירידה בהיקף שעות העובדה לעומת טרום עידן הקורונה הייתה גבוהה יותר: 40% באיטליה ו?45% במקסיקו.

באפריל, שבו נרשמה הירידה החדה ביותר בישראל, חל גם חג הפסח כך שיש כאן הטייה מסוימת. עם זאת, בחודש מארס 2020, הירידה הסתכמה ב?21% — עדיין שיעור גבוה ביותר לעומת מדינות המערב.

דמי אבטלה

שיעור דמי האבטלה הממוצע במשק ביחס לשכר של אותו עובד הוא בממוצע  78%, כלומר דמי אבטלה היוו 78% מהשכר שקיבל אותו עובד ערב התפרצות משבר הקורונה. 

בניגוד לישראל, היו מדינות, בהן בריטניה, דנמרק וצרפת שהפגינו נדיבות בימי הקורונה והעלו את דמי אבטלה ביחס לשכר של המובטל או המפוטר לשיעור של 100%.

 

"העובדים החלשים ביותר הם אלו שנושאים את חלק הארי של המשבר", כותבים מחברי הדו"ח. "עובדים בעלי השכר הנמוך היו המפתח להבטחת המשך מתן השירותים החיוניים במהלך הסגר, לעיתים תוך סיכון משמעותי לחשוף את עצמם לנגיף בזמן העבודה. הם גם אלו שסבלו ביתר שאת מאובדן מקומות העבודה או מאובדן הכנסות מעבודה. עובדים שלא במשרות סטנדרטיות (עבודה שאיננה קבועה או במשרות חלקיות), ובמיוחד העצמאים, נפגעו במיוחד.

שוב הצעירים עלולים להיות בין המפסידים הגדולים במשבר הנוכחי. בוגרי לתואר ראשון מתמודדים השנה עם סיכויים עגומים ביותר למצוא משרה או אפילו סטאז', כאשר עמיתיהם המבוגרים יותר כבר חווים את המשבר הכבד השני בקריירה הצעירה שלהם (הראשון היה ב?2008–2009 במשבר הפיננסי הגדול). נשים סבלו עד כה מירידה גדולה יותר בתעסוקה מאשר גברים, בניגוד למשבר הקודם. בינתיים נראה שסגירת גני ילדים ובתי הספר הגבירו את נטל המשימות הביתיות שבעבורן אין תשלום".

בטווח הקצר, כלכלני הארגון ממליצים להמשיך להעניק תמיכה ישירה למגזרים שעדיין מושפעים מצעדי הריחוק החברתי. לדבריהם, תמיכה כזאת "חיונית להגנה על משרות ועל רווחת האזרח".

מחברי הדו"ח מציינים עוד כי "חשוב למקד את התמיכה באלה הנזקקים ביותר, תוך הגברת התמריצים לעסקים שמחזירים עובדים לעבודה ובעיקר לאלו שמגייסים עובדים חדשים. צעד זה חיוני כדי למנוע 'צלקות' ארוכות טווח בדמות אבטלה וחוסר פעילות כלכלית ממושכים. עסקים, בעיקר קטנים, יזדקקו לתמיכה על מנת ליישם נוהלי בריאות ובטיחות במקום העבודה".

ועוד המלצה: 

 "מדינות צריכות להאריך את משך דמי האבטלה כדי למנוע מחפשי עבודה ליפול מהר מדי למשרות בעלות שכר נמוך. כמו כן, יש להעניק שוב תמיכה לעצמאים תוך הבטחת הגינות באותם תמריצים".

OECD - טבלת הירידה בשעות העבודה במשק

  •