מחלוקת סביב אומדני בריחת המוחות מן הארץ

יום א', 27 בדצמבר 2020
חילוקי דעות לגבי הבעיה של "בריחת מוחות" מישראל המסכנת את רמת המדע כאן  והיזמות ההיי-טקית. אך לאחרנה דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפריך חלקית הערכה פסימית זו ומציין דווקא ירידה של 30% בבריחת המוחות מישראל תוך עשור.
 
לדברי הלמ"ס קצב העזיבה של בוגרי האקדמיה בישראל ירד בעשור האחרון. אך עדיין, 12% מבוגרי החוגים למתמטיקה ולמחשבים בישראל עובדים וחיים בחו"ל. המוסד האקדמי המוביל בבריחת המוחות מהארץ הוא מכון ויצמן עם 19%.
הבדיקה נעשתה באמצעות השוואת מספר מסיימי התארים ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ובין שש עד תשע שנים מסיום התואר, שהתבצעה בשלוש תקופות. לכן, משמעות הנתונים אינה שאנשים חוזרים לארץ בהכרח אלא שבקרב אקדמאים צעירים יותר המגמה להגר נמוכה יותר.
 
מבין מסיימי התארים בישראל בשנים 2001?2004 שהו 4% בחו"ל לאחר 6?9 שנים.
 
ב?2010 לעומת זאת  2.8% בלבד מבין הבוגרים בשנים 2009?2012 נותרו בחו"ל.
 
היקף בריחת המוחות של האקדמאים שנבדקו ב-2018 עמד על 70% מאשר ב-2010.
 
הלמ"ס לא מסבירה מה גרם לירידה בבריחת המוחות אולם גורם אפשרי יכול להיות שישראל צלחה בצורה קלה יחסית את המשבר הכלכלי הגדול של 2008 ונמשך בסוף העשור הקודם, לעומת זאת, מדינות המערב - שבהן לומדים, עובדים ופועלים רוב האקדמאים הישראלים - נפגעו קשות מהמשבר ואז היכולת של אקדמאים ישראלים למצוא עבודה קבועה ולהשתכר בחו"ל, פחתה.
 
בלמ"ס מציינים שהמגמה של ירידה בשהייה הממושכת בחו"ל היתה בכל התארים ובכל תחומי הלימוד. היא היתה משמעותית במיוחד בקרב בעלי תואר דוקטור לרפואה מ?7% ב-2010 ל?3% ב?2018; ובקרב בעלי תואר דוקטור למדעים מדויקים ולהנדסה מ?14.5% ל?11.5%.
 
ועדיין הנתונים על היקף בריחת המוחות - בייחוד בתחומי המחשבים, המתמטיקה וההנדסה - מדאיגים ביותר. שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר בקרב מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה גבוה משמעותית לעומת תחומי מדעי הרוח והחברה - פי 1.7 בתואר ראשון, פי 2.2 בתואר שני ופי 3.4 בקרב מסיימי תואר דוקטור. כלומר המהגרים הם אלה שהשכר והפריון שלהם הרבה יותר גבוהים.
 
בסך הכל 5.5% מבין האקדמאים שסיימו את התארים שלהם בישראל - חיים בחו"ל שלוש שנים ויותר. אבל בקרב בוגרי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, ובקרב בוגרי המדעים הפיזיקליים בכל דרגי התואר עמד שיעור בריחת המוחות על 12%.
 
בקרב בוגרי הפקולטות למדעים ביולוגיים והחקלאות הוא עמד על 9% ובהנדסה על 7%. התחום ההומניסטי היחיד שבו שיעור ההגירה גבוה הוא אמנות ואומנויות שבו 10% שוהים בחו"ל שלוש שנים או יותר.  כך למשל 12% מבוגרי התארים למוזיקה בישראל שוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר.
 
במדעי החברה והרוח רק 4.5% מהבוגרים נמצאים שלוש שנים ויותר בחו"ל. אבל בתחום מדעי החברה יש שני חוגים בינלאומיים עם שיעורי הגירה גבוהים במיוחד: יחסים בינלאומיים עם 16% ולימודי מזרח אסיה עם 15%.
 
במקום האחרון בין תחומי האקדמיה עומדים בוגרי החוגים האקדמייים לחינוך ולהוראה עם 2% בלבד — כלומר רק שישית מאשר בוגרי המתמטיקה והמחשבים. לפניהם בוגרי משפטים עם 4%. זהו מקצוע שבו הגירה מחייבת עדכון של חלק גדול מהידע המקצועי.
 
ועוד נתון:   שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה במיוחד בקרב מקבלי תואר דוקטור (10%) ודוקטור לרפואה (9%), לעומת 6% מבין מסיימי תואר ראשון ו?4% מבין בעלי תואר שני.