מרכז טאוב: צל כבד על כלכלת ישראל

יום ד', 30 בדצמבר 2020
מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews
 
 
מרכז טאוב מפרסם ניתוח מעמיק על מצב כלכלת ישראל:
הדוח מציין כי פני משבר הקורונה כלכלת ישראל הייתה חזקה, אולם המגפה, הסגרים, צמצום הפעילות הכלכלית וסגירת מוסדות החינוך הטילו עול כבד שפגע בכל תחומי החיים מעבר למערכת הבריאות: הגירעון שהולך ותופח, מספר העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו ודורשים קצבת אבטלה, הגידול בפניות ללשכות הרווחה לסיוע, מערכת החינוך שנאלצה לעבור שינוי מהותי והילדים שנפגעו מסגירת המסגרות. ההתמודדות עם המשבר זימנה אפוא לממשלה אתגרים לא פשוטים, אך יש לה הזדמנות למנף אותם לביצוע שינויים ושיפורים מהותיים כמו שינוי אופי הלמידה והמבחנים במערכת החינוך והרחבת האפשרות לעבוד מהבית. "דוח מצב המדינה 2020" מסדרת הרברט מ' סינגר מציג נתונים חדשים וניתוח מעמיק של הנעשה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך במהלך השנה החולפת. 
 
עורך הדוח הוא פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.
 
השפעת הקורונה על הכלכלה בישראל - פרופ' בנימין בנטל, ד"ר לביב שאמי
 
משבר הקורונה שינה מן היסוד את המגמות במשק הישראלי. חוקרי מרכז טאוב בדקו את ההשפעות המיידיות של המשבר על נתוני הצמיחה הכלכלית, האבטלה, הגירעון והחוב הציבורי בישראל. 
 
בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 ירד התוצר ב-3% בהשוואה לשלושת הרבעונים המקבילים בשנה שעברה. על פי תחזית בנק ישראל תסתכם הפגיעה בתוצר בשנת 2020 ב-4.5%–5%. לפי קצב גידול אוכלוסייה של 1.9% לשנה המשמעות היא ירידת התוצר לנפש בשיעור של עד 6.9%, שתחזיר את ישראל כשש שנים לאחור. על פי התרחיש האופטימי של בנק ישראל, בשנת 2021 צפוי התוצר לצמוח ב-6.5% – שיעור צמיחה שיעמיד את התוצר גם בסוף שנת 2021 ברמה הנמוכה בכ-5% מזו שהייתה צפויה ללא המשבר, ותחזיר את התוצר לנפש לרמתו בשנת 2017. 
 
ירידת התוצר קשורה לירידה בצריכה שהתרחשה, כצפוי, בעיקר בזמן הסגרים. מגבלות התנועה השפיעו על הרגלי הצריכה של הציבור, וחלק ניכר ממנו עבר לרכישה מרחוק באמצעות כרטיסי אשראי. בדיקה של סך ההוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי מצביעה על ירידה בפעילות במשק בהיקף של 21% עם ההכרזה על הגבלת הפעילות במרץ, וחזרה לפעילות עד קרוב לרמה שלפני המשבר ואף יותר עם הסרת המגבלות של הגל הראשון.
 
בגל השני בספטמבר הייתה הירידה מתונה יותר – כ-10%. בבדיקה לפי ענפים, מגבלות התנועה בסגר הראשון הורידו את פעילות תחנות הדלק בכ-49% ובסגר השני, שהיה פחות הדוק, ב-21%, ועם ביטול ההגבלות חזרה הפעילות כמעט במלואה. בענף המסעדנות הפגיעה הייתה קשה יותר – בסגר הראשון הפעילות ירדה לשליש מרמתה הרגילה, ובסגר השני הייתה ירידה של 34%. בענפי המלונות ופעילות הפנאי ירדה הפעילות בסגר הראשון לרבע מהרמה הרגילה, אך לאחר הסגר חלה בענפים אלו התאוששות דרמטית והפעילות בענף המלונות חזרה לרמתה לפני המשבר ואף עלתה עליה, כנראה כתחליף לנסיעות לחו"ל. הסגר השני הוריד את הפעילות בענף המלונות לכשליש, ואת פעילות הפנאי למחצית מרמתה טרום הסגר. ברשתות המזון בסגר הראשון גדל סך הרכישות בכרטיסי אשראי ביותר משליש.
 
עם הטלת הסגר הראשון במרץ הוצאו קרוב למיליון ישראלים לחל"ת. בחודש מרץ זינק שיעור מקבלי דמי האבטלה פי עשרה לעומת פברואר, ובאפריל הוא טיפס לשיא של 22% מכוח העבודה (כ-900 אלף איש). היציאה מהסגר הורידה במחצית את שיעור מקבלי דמי האבטלה, אך בסגר השני הוא עלה שוב ו-240 אלף עובדים נוספים חזרו לקבל דמי אבטלה. 
 
המשבר גרם לירידה ניכרת בתקבולי המיסים ולעלייה בגירעון. בשנת 2019 הגיע הגירעון בתקציב הממשלה ל-3.7% מהתוצר – גבוה באופן משמעותי מהיעד לאותה שנה (2.9%). בסוף הרבעון השלישי של 2020 כבר הגיע הגירעון המצטבר ל-12% מהתוצר המצטבר של השנה – קרוב למדי לתחזית של בנק ישראל, שצופה כי הגירעון השנה יגיע ל-13%. העלייה בגירעון נובעת כמעט באופן בלעדי מהעלייה בהוצאות האזרחיות בעקבות משבר הקורונה, בעוד ההוצאות הביטחוניות נשארו דומות מאוד לאלה של השנה שעברה. 
 
מכל מקום, כדי להתמודד עם המשבר תצטרך הממשלה להגדיל את החוב הלאומי. לעומת הגירעון שהיה גבוה גם טרם המשבר, החוב הלאומי של ישראל היה נמוך, עם יחס חוב–תוצר של כ-60%. אולם העלייה בגירעון והירידה בתוצר, המובילות לעלייה ביחס החוב–תוצר, יביאו אותו ב-2021 על פי התחזית האופטימית של בנק ישראל ל-76%, ועל פי התחזית הפסימית אף ל-83%.
 
"משמעות הדבר היא שאחרי המשבר תצטרך הממשלה להפחית את גירעונותיה במהירות ולעודד צמיחה כדי שיחס החוב–תוצר יחזור לרמתו לפני המשבר", אמר פרופ' בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, והוסיף: "כיום מצב החוב הלאומי שלנו טוב בהרבה מזה של מדינות מפותחות רבות אחרות וסביבת הריבית נוחה מאוד. בשלב זה זוכה המשק הישראלי לאמון רב בשוק ההון העולמי, כפי שניכר בפרמיה המשתלמת על החוב של ממשלת ישראל ובדירוג האשראי הגבוה שלה בשוקי ההון הבין-לאומיים. עם זאת, יש לזכור שהתנהלות לא תקינה והשקעה לא נכונה של הכספים עלולות לשנות את המצב הזה במהירות". 
 
ההיקף הכולל של התוכנית הכלכלית של הממשלה להתמודדות עם המשבר לשנת 2020 עמד בסוף נובמבר על כ-139 מיליארד ש"ח, כ-10% מהתוצר של שנת 2019. לפי נתונים של החשב הכללי במשרד האוצר, עבור הוצאות משרד הבריאות והיערכות משרדי הממשלה בשיתוף עם משרד הבריאות הוקצו כ-16 מיליארד ש"ח, מתוכם נוצלו עד סוף נובמבר, ובהתאם לפרק הזמן שחלף מאז כוננה התוכנית, כ-93%.
 
הרחבת רשת הביטחון הסוציאלי תוקצבה ב-52 מיליארד ש"ח, מתוכם נוצלו רק 77%, בשל ניצול נמוך של התקציב המיועד לתוכניות הכשרה מקצועית ולמימון משיכה מוקדמת של פיקדון חיילים משוחררים, ואי ניצול התקציבים המיועדים לחלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות ומענקים לחיילים משוחררים. עבור המשכיות עסקית שכוללת סיוע לעסקים הוקצו כ-66 מיליארד ש"ח, ובפועל עד סוף נובמבר נוצלו 67% בלבד.
 
בסעיף זה בולטים במיוחד תת-הביצוע בסעיפי הסיוע לעסקים כגון סיוע לענפי משק במשבר, והעובדה שהתקציב לשימור עובדים לא נוצל כלל. עבור תוכנית האצה ופיתוח המשק הוקצו 4.6 מיליארד ש"ח, מתוכם נוצלו עד סוף נובמבר 40% בלבד. סעיף זה נועד למטרות ארוכות טווח ויש לקוות שהתקציב שהוקצה לו ימומש בהמשך. "שיעור הביצוע הכולל של התוכנית הכלכלית לשנת 2020 לחודשים מרץ עד נובמבר עומד על 73% ואינו תואם את לוח השנה. תת-הביצוע בתוכניות מסוימות עלול לפגוע בפוטנציאל ההתאוששות של המשק. בסעיף המענה הבריאותי והאזרחי, שבו הביצוע מתיישב עם לוח השנה, היו חריגות בהוצאות שהתמקדו במענה לצרכים מיוחדים של המערכת הרפואית בתחילת המגפה, אשר חלקן עלולות להתברר לאחר מעשה כלא יעילות", מסביר ד"ר לביב שאמי. 
 
גם בנק ישראל הוביל סדרת צעדים להרגעת המשק ולהקלת המצוקה בשוקי הכספים בישראל. בין השאר הקצה הבנק 15 מיליארד דולר לעסקאות ה?חלף להקלה על נזילות הבנקים במט"ח ו-50 מיליארד ש"ח לרכישת איגרות חוב ממשלתיות כדי לייצב את השוק ולהוריד את הריבית ארוכת הטווח. בתחילת אפריל הוריד הבנק את שער הריבית ב-15 נקודות בסיס לרמה של 0.1%, והנהיג תוכנית הלוואות בהיקף של 5 מיליארד ש"ח לבנקים המסחריים שייעודה מתן הלוואות לעסקים זעירים. כמו כן פעל הבנק בחזית הרגולטורית והקל את דרישות ההון של הבנקים כדי לפנות מקורות אשראי נוספים לכלל ענפי המשק. 
 
בהשוואה בין-לאומית, היקף תוכניות התמיכה של ישראל שעיקרן תמריץ פיסקלי ישיר דומה למדי לזה של מדינות אחרות ב-OECD ואף גבוה בהשוואה לכמה מהן. לעומת זאת, היקפן של תוכניות הדוחות תשלומי מיסים, ובייחוד אלה הכרוכות במתן ערבויות למגזר העסקי, נמוך משמעותית בישראל בהשוואה למדינות אחרות. עובדה זו מחלישה את יכולת העמידה של המגזר העסקי ועלולה להקשות על ההתאוששות מהמשבר. 
 
שוק העבודה בישראל 2020 על רקע משבר הקורונה - נעם זונטג, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס
 
שוק העבודה הישראלי ספג טלטלה עזה בעקבות מגפת הקורונה וצעדי הריחוק החברתי שננקטו במסגרת ההתמודדות עימה. בחודש אפריל, בשיאו של הגל הראשון, כ-31% מהעובדים נעדרו באופן זמני מהעבודה מסיבות הקשורות למשבר (הוצאו לחל"ת, יצאו לחופשה בגלל המשבר או לא עבדו באופן זמני בגלל המשבר אך מסיבות שונות לא היו זכאים לדמי האבטלה שניתנו לעובדים בחל"ת), וזאת נוסף על כ-3% שהיו מובטלים טרם המשבר. עם ההקלות בהנחיות מאמצע מאי עד ספטמבר עובדים רבים שבו לעבודתם אך שיעור האבטלה עלה ל-4.5%, וענפים רבים נותרו מושבתים גם בתקופה זו. בגל השני שוב גדל אחוז העובדים שנעדרו באופן זמני מהעבודה, אך פחות מאשר בגל הראשון.
 
פגיעה נוספת בשוק העבודה הייתה צמצום ממוצע מספר שעות העבודה בתקופת הסגר הראשון, שנבע מסגירת מסגרות החינוך ומהירידה בפעילות הכלכלית ובמפגשים בין אנשים. ממוצע שעות העבודה בשבוע בחודש אפריל היה נמוך בכ-14% לעומת פברואר, וב-9% לעומת אפריל 2019. לעומת זאת בסגר השני, ובמיוחד באוקטובר, ממוצע שעות העבודה של אלה שעבדו היה גבוה בהשוואה ל-2019.
 
חוקרי מרכז טאוב מסבירים כי הפגיעה בתעסוקה לא הייתה אחידה והושפעה ממשתנים רבים. מבחינה מגדרית, בתחילת המשבר שיעור הנשים שתעסוקתן נפגעה היה גבוה משיעור הגברים (כ-38% מהנשים היו מובטלות).