הכשלון הקולוסאלי של משרד התחבורה

יום ג', 24 ביולי 2018
שר התחבורה ישראל כץ מרבה להתרברב בפני העיתונאים על הישגי משרדו.
בתחום המרכזי - הנגישות למקום העבודה - הוא אינו מדבר, כנראה כיוון ששוב אינו מסוגל לגשר על הכשלון שלו כשר.
 
כך עולה מניתוח מדיניות וסוגיות מחקריות בנושא האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית מיישובים שונים בישראל: מדד לנגישות יחסית, שערך בנק ישראל.
 
וזה תיאור הכשלון הממרר חיי מליוני ישראלים וגורם להוצאות של מליוני שקלים ופגיעות ביצור במשק:
 
כ-60% מהעובדים בישראל מועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם. מתוכם שני שלישים מגיעים לעבודה ברכב פרטי, כ-20% מגיעים בתחבורה ציבורית וכ-10% – בהסעה מאורגנת שהמעסיק מספק.
 
בין היישובים בישראל קיימים הבדלים בולטים מבחינת האפשרות להגיע למקומות העבודה באמצעות תחבורה ציבורית יחסית לאפשרות להגיע באמצעות רכב פרטי. ניתוח שונות זו בנגישות היחסית יכול לסייע לפתח את התשתיות באופן מאוזן.
 
ככל שמתרחקים מהערים המטרופוליניות הנגישות היחסית יורדת.
 
ברוב יישובי הפריפריה – ובמיוחד ביישובים הערביים – הנגישות היחסית נמוכה ונובעת ממגבלות ההיצע של שירותי התחבורה.
 
ביישובים יהודיים קטנים בפריפריה הנגישות נמוכה, אך רמתם הסוציו-אקונומית הגבוהה עשויה להעיד כי בהתחשב ברמת התחבורה הציבורית שניתן לספק להם, הנגישות הנמוכה נובעת מכך שהתושבים מעדיפים להשתמש ברכב פרטי.  בערים ויישובים חרדיים הנגישות היחסית גבוהה.
 
בהרבה יישובים מרקע סוציו-אקונומי נמוך – במיוחד במגזר הערבי – הנגישות היחסית נמוכה ומלו?וה בהסעות מאורגנות שהמעסיקים מספקים. ההסעות יעילות שכן ניתן לעבור באמצעותן מרחק רב בזמן נתון. אולם בהיעדר חלופות נוצרת בהן תלות, וזו מקטינה את אפשרויות התעסוקה הפתוחות בפני התושבים ויוצרת אצלם תלות במעט מעסיקים.?
 
 
 
 
?