מחדלי ניהול משבר הקורונה

יום א', 12 באפריל 2020

 

 
ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר הקורונה במסקנות הביניים שאישרה הוועדה בכנסת לנושא זה.
בין יתר ההמלצות בדוח החמור שיישלח למקבלי החלטות: שינוי במדיניות הבדיקות והקמת גוף לניהול משברים לאומיים; מחשש שהנזק הכלכלי יעלה על הנזק הבריאותי ממליצה הוועדה על מעבר מסגר רוחבי לסגר שמתמקד באוכלוסיות בסיכון ובאזורים גיאוגרפיים שבהם יש סכנת התפרצות; עוד מההמלצות: פרויקטורים לאומיים לנושא מכונות ההנשמה ולעיריית בני ברק
 
הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלח, אישרה את מסקנות הביניים שיישלחו למקבלי ההחלטות. המסקנות אושרו ברוב של 6 ח"כים ו-1 נמנע. תמכו: היו"ר ח"כ עפר שלח, וחברי הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם), מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אנטאנס שחאדה, ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). נמנע: ח"כ משה אבוטבול (ש"ס). הערותיהם של חברי הוועדה אילת שקד (ימינה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ותמר זנדברג (מרצ) שולבו אף הם במסקנות. 
 
 
יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): "בצומת שבו יש היסוסי דעות הוועדה צריכה לא רק להגיד מה ראתה אלא גם להציע הצעות. אין כאן מסקנות אישיות אלא הצעות לפעולה. אנחנו לא מחזיקים את המפתחות לקורונה בכיס, זה משבר כל כך גדול, שלכל אחד יש "מספיק" קורונה. הוועדה קיימה 15 דיונים, שמעה 126 אנשים, ביניהם אנשי ממשלה, עמותות ומומחים. הוועדה ראתה נתונים וצברה בסיס ידע ושימשה גם ככלי לידע לציבור. שימשה לציבור כל לקבלת המידע. המטרות שהגדרתי הן פיקוח על עבודת הממשלה והחלטותיה בשלושה תחומים עיקריים: בריאות, כלכלה וממשל. יש לנו מסקנות חד-משמעיות. קורונה 2 עלולה להיות בפתח כבר בחודש הקרוב. מדברים בישראל על רעידות אדמה ומתקפות סייבר, ומשבר הקורונה יכול להוות הזדמנות להיערך לכל הדברים האלה".
 
"מטרת הדוח שיישלח לכל מקבלי ההחלטות - שרי הממשלה מנכ"לי המשרדים, מרכז השלטון המקומי ונוספים, היא להניח את בסיס הידע שצברה הוועדה. העובדה שהמדינה מתנהלת רק על תקנות לשעת חירום אף על פי שהכנסת מתפקדת זו לקונה.
 
אנחנו בנקודת החלטה קריטית למקבלי ההחלטות בישראל. לוועדה יש עמדה חד-משמעית לפיה אחרי הפסח יצטרך להיות שינוי מדיניות: מעבר מסגר רוחבי על האוכלוסייה וחיי הכלכלה והחברה, לדבר הרבה יותר מפולח אנכי שמתמקד יותר באוכלוסיות בסיכון, בצוותים רפואיים, ובאזורים גיאוגרפיים שבהם יש סכנה של התפרצות. את שאר האוכלוסייה, יש להתחיל בצורה הדרגתית להניע את גלגלי המשק והחברה. נכון לעכשיו אין לוועדה מושג על כמה מכונות הנשמה במספר מדויק יש בבתי החולים בישראל. צריך להיות פרויקטור לנושא.
מהנתונים שקיבלנו בוועדה, עצירת פעילות אלקטיבית עלולה לעלות בחיי אדם ובטווח הארוך עלולה לעלות על נזקי הקורונה. יש מחלות כמו סרטן ומחלות לב שהמספרים שלהן גבוהים מהתחזיות הקודרות ביותר בקורונה. צריכה לצאת קריאה לאנשים שצריכים טיפול להגיע.
סיוע כלכלי – נכון לעכשיו הרבה מהמספרים בתוכניות הסיוע הכלכליות הם באוויר. השטח לסוגיו השונים זועק שגם את מה שהובטח לו הוא עדיין לא מקבל. שני עקרונות מנחים: כסף מוקדם יציל כסף מאוחר ולהתכונן ביסודיות ליום שאחרי – אם יש אור בקצה המנהרה, ישראל יכולה לצאת מהמשבר הזה חזקה בזכות הרוח הישראלית היזמית והמצב הכלכלי הטוב איתו נכנסה למשבר.
שום משרד ממשלתי לא ערוך לטפל במצב חירום בסדר גודל כזה. העובדה שהמטה הוא המל"ל, בגלל קרבתו לרוה"מ, בעינינו זה כשל מובנה. את האופרציה, צריך לעשות מטה אופרטיבי עם סמכויות, שיכלול את כלל הגורמים והמומחים כולל טובי אנשי ההסברה. זה השולחן שצריך לעסוק במאבק היום-יומי ויציף למעלה החלטות לדרג המדיני. הדבר הזה היום איננו קיים וצריך להיות מוקם היום. אנחנו קוראים למסד אותו כדי שיוכל לתפקד כשצריך". 
בהתייחסו לעיר בני ברק אמר: "פרט למאבק סיזיפי וראוי לשבח כשלעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה"ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תוכנית אין מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית.
 
בני ברק צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרויקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה". נראה כי מדינה בת 50 מיליון האטה את מגיפתה מאוד; היא דיווחה רק על 74 מקרים חדשים היום, לעומת 909 בשיאה ב- 29 בפברואר. והיא עשתה זאת מבלי לנעול ערים שלמות או לנקוט בכמה מהצעדים הסמכותיים האחרים שעזרו לסין להביא למגפה שלה תחת שליטה. "קוריאה הדרומית היא רפובליקה דמוקרטית, אנו חשים שנעילה אינה ברירה סבירה", אומר קים וו-ג'ו, מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת קוריאה. ההצלחה של דרום קוריאה עשויה להכיל שיעורים עבור מדינות אחרות - וגם אזהרה: גם לאחר הורדת מספרי התיקים, המדינה זוכה לתחייה.
 
מאחורי הצלחתה עד כה עמדה תוכנית הבדיקות המרחיבה והמאורגנת ביותר בעולם, בשילוב מאמצים נרחבים לבודד אנשים נגועים ולעקוב אחר הקשר שלהם עם הסגר. דרום קוריאה בדקה יותר מ- 270,000 אנשים, שהם יותר מ 5200 בדיקות למיליון תושבים - יותר מכל מדינה אחרת למעט בחריין הזעירה, על פי אתר Worldometer. ארצות הברית ביצעה עד כה 74 בדיקות לכל מיליון תושבים, כך עולה מנתוני המרכזים לבקרת מחלות ומניעת ארה"ב.