עידוד השקעה בטכנולוגיות עתידיות

יום ג', 22 בינואר 2019

דוח החדשנות לשנת 2018-19 סוקר את המגמות, התמורות ומאפייני החדשנות בישראל, מציג את האתגרים המשקיים בתחום החדשנות ומספק פתרונות להתמודדות איתם. 

עיקרי הדו"ח מצביעים על מספר סוגיות משמעותיות בעלות חשיבות מכרעת:
  1. השנים 2017-2018 היו שנים מצוינות בהייטק הישראלי. שהתבטאו במספר תחומים:
  • גידול מהיר בגיוסי הון – בעיקר בשלבי צמיחה.
  • התפתחות תחומים חדשים (בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, פינטק ותחבורה חכמה שבהן ניכרת הצמיחה המרבית), וצמיחה בפרמטרים הכלכליים ובראשם ייצוא ההייטק. 
  • מגמה של הסטת המימון הפרטי משלבי מוקדמים לשלבי צמיחה – מגמה עולמית שמשקפת שינוי בהעדפות המשקיעים. 
  1. שינויים גלובליים – ביניהם: רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר סין-ארה"ב והידוק הרגולציה על חברות טכנולוגיה באירופה. שינויים אלה מטילים צל של אי-ודאות גם על תעשיית ההייטק בישראל.
  2. החשיבות של בינה מלאכותית למשק הישראלי - התחרות העולמית על הובלה בטכנולוגיות עתידיות – ובפרט בבינה מלאכותית מתעצמת. ההובלה בבינה מלאכותית תהיה מנוף להתרחבות אקוסיסטם החדשנות בישראל לתחומים נוספים – כדוגמת רפואה מותאמת אישית. 
  3. רפואה מותאמת אישית – כהזדמנות לפיתוח אקוסיסטם של ביופארמה בישראל:גישת הרפואה המותאמת אישית הולכת ומתבססת בתעשיית הביופארמה העולמית, כאשר השילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית וביג דאטה (Big Data) משנה את כל תהליך פיתוח התרופות. מגמה זו מטשטשת את הגבולות בין תחום הביופארמה ה"קלאסי" ובין תחום טכנולוגיות המידע, והיא מייצרת הזדמנות לפריצה המיוחלת של תעשיית הביופארמה המקומית. התעשייה הישראלית נמצאת בעמדת זינוק מצוינת להובלה בתחום זה שכן היא נהנית מיתרונות גדולים במידע קליני וגנומי ייחודי ובמדע בסיסי מפותח. ההובלה בבינה מלאכותית היא חיונית למיצוי ההזדמנות לפיתוח התחום.
  4. חדירת חדשנות לכל תחומי המשק (From Startup Nation to Smart-up Nation)  - כדי להבטיח שהצלחת ההייטק תתורגם לצמיחה כלכלית כללית, לא די בפיתוח טכנולוגיות חדשניות – יש לחתור להטמעתן בכל ענפי המשק ובכל תחומי החיים. לשם כך ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן. יש לסגור את הפער בין תעשיית ההייטק ובין חיי היום-יום בישראל כדי שכל אזרחי המדינה ירוויחו מההשקעה בחדשנות. לשם כך יש צורך בקידום רגולציה שמעודדת חדשנות במטרה להגביר את הממשקים בין תעשיית ההייטק ובין ענפים אחרים במשק. שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות ובין יתר זרועות הממשלה הוא קריטי להשגת מטרות אלה – והוא אכן מצוי במוקד פעילותה של הרשות בשנה החולפת ובתכניותיה העתידיות.
  5. חדשנות טכנולוגית בפריפריה: תעשיית ההייטק בישראל פועלת ברובה באזור המרכז, בעוד שאזורי הפריפריה מתמחים בעיקר בייצור תעשייתי ובחקלאות.
    כ-75% מכלל המשרות בענפי ההיי-טק בישראל ממוקמות במרכז הארץ. קיים פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז: השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.
  6. אסטרטגיית רשות החדשנות להתמודדות עם אתגרים אלו בפריפריה כוללת ארבעה יעדים מרכזיים: קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה; עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים; חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות; וחיזוק אקוסיסטם ההייטק בירושלים, חיפה ובאר שבע.
 
הרחבה:
  1. ביצועי תעשיית ההייטק הישראלית ב-2017-2018 היו מצוינים:

 

  • צמיחה העקבית בהיקף גיוסי ההון המשיכה גם בשנת 2018, כאשר הצפי הוא שסך גיוסי ההון יסתכמו בלמעלה מ-6 מיליארד דולר, לעומת 5.3 מיליארד ב-2017. מרבית הגידול בגיוסי ההון בשנים האחרונות מיוחס לחברות הזנק בשלבי צמיחה. 
  • ענפי בינה מלאכותית, תחבורה ובריאות דיגיטלית, מובילים בשיעור הצמיחה שלהם במספר החברות ובהיקף ההון המושקע בהם בין השנים 2015 ו-2018,  יחד עם ענפי הפינטק והסייבר הוותיקים יותר שממשיכים לצמוח במהירות. מנגד, בענף התקשורת ניכרת דעיכה משמעותית.
  • ייצוא ההייטק צמח ב-8 אחוזים ב-2017 והגיע לכ-45 מיליארד דולר, כאשר ענף תוכנה הוא המנוע המרכזי בצמיחה זו. 

לצד זאת, בשלבים הראשוניים (early stage) ניכרת היחלשות:

  • לאחר מספר שנים בהן נפתחו למעלה מ-1,000 חברות הזנק חדשות בשנה, בשנת 2017 נפתחו כ-770 חברות הזנק, ומנתונים ראשוניים נראה כי מגמת הירידה נמשכה ב-2018. כמו כן, ישנה ירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי הכולל לעומת השיא של שנת 2015.
  • הירידה בקצב פתיחת חברות הזנק חדשות בישראל משקפת את השינוי העולמי כפי שבא לידי ביטוי בהעדפות המשקיעים. נראה כי קרנות ההון סיכון בעולם מעדיפות להמר על מספר קטן יותר של חברות הזנק מבטיחות ולהמשיך לתמוך בהן זמן רב יותר במימון נדיב, בתקווה לזכות בסופו של דבר באקזיט משמעותי, גם אם בשלב מאוחר יותר. כלומר, משקיעים בישראל ובעולם מנסים "לבחור מנצחים" כבר בשלב מאוד מוקדם.
  1. התפתחויות דרמטיות בכלכלה העולמית בשנת 2018 טורפות את הקלפים:
    ההתפתחויות המרכזיות הן: רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר ארה"ב-סין והידוק הרגולציה במדינות המפותחות על פעילותן של חברות טכנולוגיה. רפורמת טראמפ כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המיסוי האמריקנית, שנועדו בין היתר למשוך פעילות כלכלית של חברות אמריקאיות רב-לאומיות – בהן חברות טכנולוגיה - חזרה לארה"ב. השפעתם של שינויים אלה על חברות הייטק ישראליות צפויה להיות משמעותית, משום שרובן גלובליות עם דגש על השוק האמריקאי. ממשלת ישראל מכירה בצורך לעדכן את סביבת המיסוי שלה כדי להישאר אטרקטיבית עבור חברות הזנק וחברות גדולות. הממשלה בוחנת כיצד להקל את נטל המס הצפוי להן כתוצאה מהרפורמה. נכון לסוף 2018 נראה שהשחקנים הרלוונטיים במערכת החדשנות בישראל "יושבים על הגדר" ומחשבים את צעדיהם נוכח השינויים הגלובליים.
  1. הובלה בטכנולוגיות העתיד – ישראל זקוקה לאסטרטגיית בינה מלאכותית
    בינה מלאכותית צפויה לשמש כליבת הטכנולוגיה של המאה ה-21. חדשנות מבוססת בינה מלאכותית צפויה להיות המפתח לצמיחה כלכלית של מדינות, ענפים וחברות אשר יהיו בחזית טכנולוגיה זו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מדינות המפתחות אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית. נכון לסוף 2018, 17 מדינות כבר הכריזו על אסטרטגיה כזו, חלקן בהשקעות של מיליארדי דולרים. זהו סימן נוסף לכך שהמרוץ להובלה טכנולוגית בתחום זה כבר בעיצומו.בגלי הטכנולוגיה הקודמים של המהפכה הדיגיטלית ישראל הייתה בין המדינות המובילות. טכנולוגיות ויכולות בתחומי התקשורת שפותחו במערכת הביטחון בשילוב עם מצוינות אקדמית בתחומי התוכנה הביאו לכך שישראל ניצבה בעמדה טובה לנצל את התפתחות האינטרנט. במקביל, מדיניות נכונה ויוצאת דופן של הממשלה, תרמה להובלה הטכנולוגית בישראל. 
  • הדו"ח קורא להתלכדות של כל המגזרים – ממשלה, אקדמיה ותעשייה –  סביב חזון ואסטרטגיית בינה מלאכותית למשק הישראלי. אסטרטגיה כזו צריכה לתת מענה למספר אתגרים מרכזיים: 
  • חיזוק תשתיות המחקר בתחומי הבינה המלאכותית באקדמיה, והפיכת אוניברסיטאות המחקר בישראל למרכזי מצוינות בתחום זה. 
  • טיפוח כלל פירמידת ההון האנושי הנדרשת בתחום. 
  • פיתוח תשתיות מו"פ שישרתו את האקדמיה ואת התעשייה, ובפרט תשתיות מחשוב ומידע. 
  • הטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל ענפי הכלכלה. הערך הכלכלי האדיר הטמון ביישום בינה מלאכותית עשוי לאפשר גידול ביעילות וברווחה בכל תחומי החיים. יש ללוות את עידוד הטמעת הטכנולוגיה ברגולציה מתאימה (במיוחד בנושאי קבלת החלטות ושמירה על פרטיות) ובהכשרת הון אנושי שיהיה ערוך להתמודדות עם אתגרי שוק העבודה בעידן המכונות החכמות.
  1. רפואה מותאמת אישית – הזדמנות לפיתוח אקוסיסטם ביופארמה 
גישת הרפואה המותאמת אישית הולכת ומתבססת בתעשיית הביופארמה העולמית, כאשר השילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית וביג דאטה (Big Data) משנה את כל תהליך פיתוח התרופות. מגמה זו מטשטשת את הגבולות בין תחום הביופארמה ה"קלאסי" ובין תחום טכנולוגיות המידע, והיא מייצרת הזדמנות לפריצה המיוחלת של תעשיית הביופארמה המקומית, שלאורך השנים לא מימשה את הפוטנציאל המדעי שלה. התמורות בתעשיית הביופארמה המקומית בשנים האחרונות מצביעות על מומנטום חיובי לכך –היקף ההשקעות בתחום עלה משמעותית בשנים האחרונות, וסבב הגיוס הממוצע עלה פי שלושה.
מספר נכסים מייצרים יתרון תחרותי לתעשיית הביופארמה הישראלית בעידן הרפואה המותאמת אישית:
  • המצוינות המדעית ארוכת השנים בתחום הביופארמה
  • מקורות מידע רפואי וגנומי ייחודיים
  • מובילות ישראלית בטכנולוגיות מידע, חישוביות ובינה מלאכותית
  • מערכת הבריאות המתקדמת מספקת פלטפורמה לשיתופי פעולה פוריים 
  • נכסים אלו רלוונטיים מאוד לשלב גילוי התרופות ולניסויים קליניים. חברות ביופארמה ישראליות שישכילו לרתום את המגמות הטכנולוגיות יוכלו להגיע לשוק בעלות נמוכה יותר ובמהירות גבוהה יותר. 
הממשלה נוקטת מספר צעדים כדי להנגיש את המידע הרפואי והגנומי לתעשייה ולעודד סינרגיה בין טכנולוגיות מידע ובין ביופארמה. צעד מרכזי הוא הקמת מיזם "פסיפס". במסגרת המיזם, המוקם בשיתוף פעולה בין משרד המדע, מפא"ת, משרד הבריאות, רשות החדשנות, ות"ת-מל"ג והמשרד לשוויון חברתי, תוקם תשתית מידע גנומי וקליני חדשה הן לטובת מחקר אקדמי והן לטובת פיתוח מוצרים ושירותים בתעשייה. כמו כן, רשות החדשנות, במימון משותף עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, מקימה בימים אלה איגוד משתמשים לבריאות דיגיטלית – שישמש כמערך תשתיות מידע רפואי משותף לתעשייה. 
השקעה לאומית בתחום הבינה המלאכותית תשמש בין היתר למינוף היתרונות של מדינת ישראל ברפואה מותאמת אישית, ותאיץ פיתוח אקוסיסטם מתקדם בתחום זה.
במקביל, רשות החדשנות פועלת לטיוב מסלולי התמיכה שלה בתחום הביופארמה. במסגרת היוועצות רחבה שערכה רשות החדשנות בשנה האחרונה עם התעשייה ועם האקדמיה למיפוי חסמים לצמיחה בתעשיית הביופארמה, עלה כי שלב המחקר התרגומי, כלומר תהליך הבאת התגלית המדעית לכדי התחלת פיתוח תרופה מסחרית, לוקה בחסר. רשות החדשנות מגבשת בימים אלו, יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים, מתווה לטיוב תהליך המחקר התרגומי בישראל. עוד עלה בהיוועצות כי התמיכה הממשלתית בשלבים קליניים מוקדמים אפקטיבית יותר מבשלבים מאוחרים. לפיכך, רשות החדשנות תגדיל את שיעור תמיכתה בשלבים קליניים מוקדמים עבור ניסויים יעילים וחכמים התואמים את המגמה העולמית.
 
  1. מתעשיית הייטק למשק טכנולוגי חכם – הטכנולוגיה צריכה לחדור למרקם החיים
מדינת ישראל ביססה את עצמה בעשורים האחרונים כמרכז חדשנות עולמי המצטיין בפיתוח טכנולוגיות ומוליד חברות פורצות דרך. מנגד, סקטורים ציבוריים משמעותיים בארץ כגון תחבורה, מסחר, בנייה, חינוך ושירותים נמצאים עדיין מאחור יחסית למדינות המערב במידת החדשנות. למצב זה גורמים מגוונים, אך בעיקר אופי התחרות במגזר העסקי והסביבה הרגולטורית בישראל. בשל מאפיינים מבניים של המשק הישראלי –- ענפים רבים בישראל אינם חשופים לתחרות דבר שמקטין את התמריץ להשקעה בחדשנות טכנולוגית. במקביל, לרגולציה תפקיד מפתח בעידוד או עיכוב הטמעת חדשנות טכנולוגית במשק המקומי. 
מגמות הדיגיטציה והאוטומציה העולמיות עשויים לשנות "שחקנים" גם במשק הישראלי. סנונית ראשונה לתהליכים אלו ניכרת בענפים קמעונאיים שמאוימים לאחרונה על ידי סחר מקוון בינלאומי. במקביל, כניסתן של טכנולוגיות חדשניות לתחומים עתירי רגולציה ו"מקומיים", כתחבורה ופיננסים, משנה את כללי המשחק.  נראה כי, לאורך זמן לא ניתן יהיה למנוע כניסת מתחרים זריזים וחדשניים לשווקים אלה. אזרחי ישראל עצמם, החשופים יותר מבעבר לסטנדרטים במדינות המפותחות - דורשים רכבות המגיעות בזמן, אספקת חבילות דואר באופן סדיר, הקלה בפקקים בכבישים ועוד שירותים חיוניים בסיסיים. 
 
המגמות הללו יחשפו חברות בכל הענפים במגזר העסקי בישראל לתחרות גלובלית ויגבירו את הלחץ על הרגולטורים להתאים את הכללים לעידן החדש. לשיטתנו, תגובת נגד שעיקרה הגבהת "חומות ההגנה" המשקיות לא תהיה אפקטיבית לאורך זמן ולא תשרת את האינטרס של אזרחי ישראל. התגובה צריכה להיות הפוכה – יש לסייע לחברות ישראליות להתמודד עם התחרות הגלובלית על בסיס חדשנות, ולהתאים את  הרגולציה לטכנולוגיות החדשות. 
צעד ראשון ומתבקש בכיוון זה הוא הגברת החיבור בין חברות היי-טק בישראל ובין יתר הסקטורים במשק – צעד שיניב תועלת לשני הצדדים. רשות החדשנות נושאת את הדגל של משימה זו, וכבר החלה לפעול למימושה. המסלול החדש של הרשות לתמיכה בפיילוטים (אתרי הרצה) מעודד חברות הייטק ישראליות לערוך ניסויים או הדגמות של מוצריהן באתרים מסוגים שונים בישראל. המסלול פועל בשיתוף פעולה עם מגוון משרדי ממשלה המעוניינים לעודד הטמעת חדשנות בתחומם, והם משתתפים בתמיכה כספית ובמתן אישורים רגולטוריים להדגמת הטכנולוגיה החדשנית לפי הצורך. 
 
במקביל, רשות החדשנות בוחנת שיתוף פעולה לקידום רגולציה המעודדת חדשנות. במסגרת בדיקה זו שנרקמת בימים אלה עם הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) ישראל צפויה להצטרף לרשת המכונה C4IR שמטרתה גיבוש ושיתוףbest practices  בתחום הרגולציה של החדשנות. במסגרת הרשת, יפעל מרכז ישראלי ברשות החדשנות, שיעבוד עם הרגולטורים המקומיים שיקבעו כללים רגולטוריים לטכנולוגיות עתידיות כמקובל בעולם.
 
  1. חדשנות טכנולוגית בפריפריה 
תעשיית ההייטק בישראל פועלת ברובה באזור המרכז, בעוד שאזורי הפריפריה מתמחים בייצור תעשייתי ובחקלאות. כ-75% מכלל המשרות בענפי ההיי-טק בישראל ממוקמות במרכז הארץ, בעוד שכמחצית המשרות בתעשיית הייצור וכ-80% מכלל השטחים החקלאיים המעובדים ממוקמים בפריפריה. מגמת ההתמרכזות אף מתגברת: 70% מהגידול במספר משרות השכיר בענפי ההיי-טק בין השנים 2015-2017 מיוחס למחוז תל אביב לבדו. 
זו תופעה רווחת בעולם: חברות חדשניות נוטות להתרכז באזורים גאוגרפיים בהם קיים אקוסיסטם מפותח - ובעיקר סביב ערי מטרופולין. ככל שאזורים אלו צומחים, הם הופכים למגנט רב-עוצמה שמושך אליו את מרבית ה"טאלנטים", המשקיעים והיזמים. אך בישראל תופעת ההתמרכזות מייצרת שני אתגרים: 
  1. פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז:  השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ
  2. תעשיית ההיי-טק בישראל אינה ממצה את פוטנציאל ההון האנושי בפריפריה – סוגייה קריטית נוכח המחסור בהון אנושי שהתעשייה סובלת ממנו.