סכנות להיקף הרכש מחברות ביטחון ישראליות

יום ג', 4 באוגוסט 2020

הדו"ח החדש של מבקר המדינה מביא דברי ביקורת בשורה ארוכה של נושאים.

אנו מביאים להלן שורת ניתוחים בתחומים  החשובים של רכש, לוגיסטיקה ומחשוב.

סכנות להיקף הרכש מחברות ביטחון ישראליות:

לפי מזכר ההבנות של ישראל עם ארצות הברית צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון בעיקר החל משנת 2025. לדברי משרד הביטחון, הדבר צפוי להפחית את הרכש שיבוצע מהתעשיות הביטחוניות בישראל. בביקורת נמצא, בין היתר, כי משרד הביטחון לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתה זו על העצמאות הייצורית בארץ, על התעשיות כחול לבן והתעצמות צה"ל וכן את מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.

בספטמבר 2016 חתמו נציגי ממשלות ישראל וארצות הברית על מזכר הבנות בעניין סיוע ביטחוני בדולרים לישראל ותוכניות הגנה משותפות מפני טילים לשנים 2019 - 2028

מזכר ההבנות תורם לוודאות של מערכות הביטחון בנוגע למשאבים העומדים לרשותה, מייעל את התכנון הרב שנתי שלה ויש לו השפעה אסטרטגית לקשרים שבין ישראל לארה"ב.

חלק מכספי הסיוע מומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. על פי מזכר ההבנות, כספי ההמרות יצומצמו בהדרגה, בעיקר משנת 2025, עד לביטולם בשנת 2028. בחודשים יולי 2018 עד ספטמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את ההיערכות של משרד הביטחון ושל צה"ל למימוש מזכר ההבנות. הביקורת נעשתה במשרד הביטחון ובצה"ל.

ממצאי הביקורת: היעדר בחינה של ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות בהיבטים ביטחוניים -  משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום, וכן לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש האמור. עוד נמצא כי משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, טרם קבע את מוקדי המו"פ והייצור בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של צה"ל. צה"ל לא מיפה ולא תיעדף את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל ולא מסר את עמדתו בעניין למשרד הביטחון.

בנוסף עלה בביקורת כי אין בידי משרד הביטחון מידע מלא לגבי ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות על קיטון אפשרי במקורות השקליים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון עד לשנת 2028 לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות בארץ. זאת נוכח אי-בחינת חלופות לפינוי מקורות שקליים ואי-קביעת העלויות לשימור קווי ייצור "כחול לבן" והעלויות בגין כפל קווי ייצור ו"שובל לוגיסטי".

הדבר פוגע ביכולתו לדון עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בפתרונות ברמה הלאומית בנושא זה. עוד נמצא כי מסתמן שמשנת 2028 הסכום שיידרש ליישום המדיניות שאישר מנכ"ל משרד הביטחון בפברואר 2019 לשימור הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בש"ח עלול להיות גבוה מהסכום השנתי המוערך שיוקצה לרכש זה. אשר לקווי הייצור החיוניים, משרד הביטחון טרם קבע מהם הסכומים השקליים שיידרשו לשימורם.