נבלמה ההתאוששות בשוק העבודה

יום ד', 19 באוגוסט 2020
  • סימני ההתעוררות בשוק העבודה שנרשמו על ידי שירות התעסוקה בסיכום חודש מאי - נבלמו ביולי.
  •  מנתוני חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) המפעילה את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל, עולה כי תשלומי המשכורות בגין חודש יולי מעידים כי ההתאוששות במשק הישראלי ממשבר הקורונה נבלמה, וכמעט נעצרה לחלוטין, לעומת החודשים הקודמים.

    מספר מקבלי המשכורות והסכום הכולל של המשכורות ששולמו, נמוכים בהיקף של כ-6.7% (כ-250 אלף איש) לעומת חודש פברואר 2020 שלפני פרוץ משבר הקורונה.

    בהשוואה לנתוני העברת המשכורות בגין חודש יוני השנה עולה כי כמות המשכורות נטו ששולמו בחודש יולי עלתה בשיעור קל בלבד של 0.8% לעומת החודש הקודם. בין ה-20 ביולי ל-10 באוגוסט הועברו על ידי תשתית התשלומים של מס"ב כמות של 3.39 מיליון משכורות, לעומת נתון של 3.37 מיליון משכורות שהועברו בגין משכורת חודש יוני.

    מדובר על עלייה של פחות מ-27 אלף איש בהשוואה לחודש הקודם. בגין משכורת ינואר, שלפני משבר הקורונה, הועברו משכורות ל-3.64 מיליון ישראלים. בחודש אפריל הועברו משכורות ל-2.98 מיליון ישראלים בלבד. ביולי 2019 הועברו תשלומי שכר ל-3.52 מיליון ישראלים.

    בחודש הקודם התווספו דמי הבראה למשכורות בחלק גדול מהמשק. לכן היקף תשלומי השכר בגין חודש יולי ירד בשיעור של 5.7% ועמד על סכום כולל של 25.31 מיליארד שקל לעומת סכום כולל של 26.85 מיליארד שקל ששולמו בגין משכורת יוני. מדובר על ירידה של של 1.54 מיליארד שקל.

וכך יש עצירה בשיפור בשוק העבודה לעומת חודש מאי - הבולט בסיכומיו הטובים:

  • על פי נתוני שירות התעסוקה, בחודש מאי 2020 שיעור דורשי העבודה מכח העבודה החל לרדת ביחס לחודשיים שקדמו לכך, עקב תחילת החזרה לשגרה.
  • בחודש מאי 2020 עמד מספר דורשי העבודה המקורי על 1.165 מיליון איש ואישה, אך בסוף החודש נרשמה חזרה לעבודה של כ-206.5 אלף נשים וגברים. לאחר החזרה, שיעור דורשי העבודה עמד בסוף מאי על 23.5% מכח העבודה בישראל בחודש מאי 2020. לשם השוואה בחודש פברואר עמד שיעור דורשי העבודה על 3.9%, שהם 162.5 אלף איש ואישה.
  • בחודש מאי 2020 דיווחו לשירות התעסוקה 206.5 אלף דורשי עבודה כי הם חזרו לעבודתם. הערכת השירות היא כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל גבוה יותר.

 

אך בסיכום השלילי של יולי :

  • השינוי החד במשק ממצב של כמעט תעסוקה מלאה לשיעור שיא של מובטלים, מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, לירידה צפויה בשכר (בטווח בינוני וארוך), ולהגדלת תת-התעסוקה עבור מספר קבוצות ובראשן מרוויחי שכר נמוך. כבר כעת רואים שמספר המשרות הפנויות מוגבל יותר.