הכלכלה השחורה בישראל

יום ש', 12 בספטמבר 2020
 
 
הכלכלה הנסתרת בישראל
 
מהו היקף הכלכלה השחורה בישראל? כמה המשק מפסיד מכך הכנסות ממיסים ובעסקים גלויים? מכון טאוב מביא נתונים מרתקים בתחום:
 
אמידת גודלה של הכלכלה הנסתרת – המכונה גם כלכלה שחורה – נחוצה על מנת להעריך את היקף העלמות המס במשק ולבחור את הכלים המתאימים להילחם בתופעה. פעילות כלכלית לא מדווחת שוחקת את בסיס המס, והדבר עלול להוביל להגדלת החוב הציבורי ולירידה בהיקף ובאיכות השירותים הציבוריים הניתנים לאזרחים.
 
מחקר חדש של מרכז טאוב שערך ד"ר לביב שאמי אומד את היקף הכלכלה הנסתרת בישראל ומצא כי בשנים האחרונות גודלה כשיעור מהתמ"ג נמצא במגמת ירידה. יתרה מזו, ניכרת ירידה משמעותית בחלקה של העלמת המס מתוך הכלכלה הנסתרת במדינה, זאת לצד עלייה מתמשכת בחלקה של הפשיעה בתחום המוסר, בפרט זנות וסחר בסמים, בשני העשורים האחרונים. עוד עולה מהמחקר כי המס העקיף ותשלומי ההעברה – קצבת ילדים, דמי אבטלה והבטחת הכנסה – תורמים להתרחבות התופעה. נוכח ממצאים אלו, סביר כי בעקבות משבר הקורונה, שהביא להרחבת הזכאות לדמי אבטלה והמענקים לעצמאים, יגדל חלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת בישראל.
 
כלכלה נסתרת כוללת כל פעילות כלכלית וההכנסה הנובעת ממנה החומקות מרשויות המס ומפיקוח ממשלתי. לפי הגדרות ה-OECD הכלכלה הנסתרת כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: ייצור מחתרתי (ייצור חוקי אך מוסתר מרשויות המס); ייצור לא חוקי; ייצור במגזר הבלתי פורמלי (של ארגונים לא רשומים שמייצרים מעבר לאספקה עצמית); ופעילות כלכלית שאינה נרשמת ואינה נכללת בחישוב התוצר בגלל ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית. על פי הערכות, הכלכלה הנסתרת מהווה כ-12% מכלל הפעילות הכלכלית במדינות אנגלו-סקסיות, בין 20% ל-30% בדרום אירופה וכ-40% במדינות המתפתחות. הפעילות הכלכלית הענפה שאינה מדווחת לרשויות המס גורעת מהכנסות הממשלה וגורמת לעיוותים במדדים כלכליים חשובים כמו מדידת התוצר.
 
בסקר של ה-OECD נאמדה הכלכלה הנסתרת בישראל בשנת 2008 ב-6.6% מהתמ"ג (כ-70 מיליארד ש"ח במונחי 2008), אולם ישראל לא דיווחה באותו סקר על הפעילות הלא-חוקית בכלכלה הנסתרת. על פי סקר זה עולה שהכלכלה הנסתרת בישראל בשנת 2008 (ללא חלקה של הפעילות הלא-חוקית) הייתה מורכבת מכ-45% פעילות לא רשומה בגלל ליקויים באיסוף הנתונים הסטטיסטיים, כ-33% ייצור מחתרתי וכמעט 22% ייצור בלתי פורמלי. אולם, הערכות בין-לאומיות אחרות העלו כי גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל בשנים 1995–2015 נע בין 23% ל-19% מהתמ"ג. 
 
לפי המחקר, בעשור האחרון חלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת נמצא במגמת ירידה וב-2018 עמד על 1% מהתמ"ג בלבד. תוצאה זו נובעת מכך שמשנת 2016 החלה מגמת ירידה בסך המזומנים שנמשכו מחשבונות העו"ש של הציבור, לצד גידול בהיקף העסקאות ששילמו תמורתן שלא במזומן.
 
מגמה זו, לצד הירידה בנטל המס שאפיינה את העשור האחרון בישראל, השתקפה בירידה חדה בחלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת באותן שנים. לפי המודל של מרכז טאוב, המס העקיף ותשלומי ההעברה למשקי בית – קצבת ילדים, דמי אבטלה ותשלומי הבטחת הכנסה – תורמים להתרחבותה של הכלכלה הנסתרת, כפי שעלה גם ממחקרים אחרים שנעשו על ישראל. הסיבה לכך היא כי גמלאות המותנות במבחן הכנסות מעודדות את הזקוקים להן להעלים הכנסה כדי להבטיח את המשך קבלתן. בנוסף, מס עקיף, כמו מע"מ, עלול לתרום לצמצום העסקאות שלא במזומן ולהעדפה לשלם במזומן.