סיוע חלקי בצורה של "ערבות להפסדים" לקידום סטארט-אפים

יום א', 4 באוקטובר 2020
הציפיה היא ש-10 בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, שיקבלו רשת ביטחון מהמדינה, יזרימו בשנה וחצי הקרובות 4—5 מיליארד שקל לסטארט?אפים מקומיים. הכל על בסיס סיוע  חלקי בצורה של "ערבות להפסדים" ממשלתית לקידום סטארט-אפים בהיי-טק.
 
קודם כל נמסר כי רשות החדשנות קיבלה תקציב נוסף בסך 390 מיליון שקל להשקעה בהייטק הישראלי.
 
וכן התפרסמה רשימת הזוכים במכרז של משרד האוצר, רשות החדשנות, רשות שוק ההון ורשות ני"ע לקבלת הגנה על ההשקעה בסטארט?אפים. הגופים שזכו הם חברות הביטוח כלל ביטוח, מגדל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים; בתי ההשקעות פסגות ומור; והבנקים דיסקונט (באמצעות דיסקונט קפיטל), הפועלים, מזרחי טפחות ולאומי, באמצעות זרוע ההשקעות הריאליות לאומי פרטנרס (ראו התפלגות בתרשים).
 
במסגרת המכרז, עשרת הגופים האלו מתחייבים לבצע השקעות בסטארט?אפים בתוך 18 חודשים, וזאת במסגרת סבבי השקעה של עד 120 מיליון שקל ובשיתוף גופים אחרים כמו קרנות הון סיכון, וכן להמשיך להחזיק בהשקעה במשך שבע שנים, ובתמורה לכך המדינה מבטיחה 40% מההשקעה הכוללת שלהם במידה שירשמו עליה הפסד. לטובת רשת הביטחון הזו העמידה סכום של כ?2 מיליארד שקל, 
 
עתה מצפים באוצר שהמכרז יכניס לשוק את הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל בדלת הראשית, והצפי הוא שלא רק שהם לא ייצאו מהשוק לאחר מכן, אלא שהנוכחות שלהם תגדל. קודם כל, בשל ההתחייבות של הגופים להחזיק בסטארט?אפים שבהם ישקיעו במשך שבע שנים.
 
על מנת לשמור על חלקם היחסי בחברות אלו, הם יצטרכו להשתתף בסבבי השקעה עתידיים. להערכת גורמי הממשל, הגופים המוסדיים ישקיעו לפחות עוד מיליארד שקל בשל כך. כספים אלו לא יקבלו רשת ביטחון מהמדינה.
 
מקווים שגם גופים מוסדיים נוספים עשויים ללכת בעקבות "המועדפים" ולהשקיע בהייטק. בניגוד למגזר הבנקאי, שלמעשה התייצב כולו למכרז וזכה (למעט הבנק הבינלאומי), בקרב בתי ההשקעות וחברות הביטוח לא כל השחקנים ניגשו, או שלא זכו, וכך גופים חזקים מאוד כמו חברת הביטוח הראל ובית ההשקעות אלטשולר שחם נותרו בחוץ. לכן ההערכה היא שכעת גם הם יכניסו יד לכיס וישקיעו בסטארט-אפים.
ההנחה היא שהערבות הממשלתית תתמרץ בעיקר  סטארט-אפים קטנים שכיום מתקשים לבצע גיוסים, על אחת כמה וכמה בשל משבר הקורונה.
 
השוק המקומי נשלט כיום על ידי כסף זר, בעיקר של קרנות הון סיכון וגופים מוסדיים אמריקאיים (כמו קרן הפנסיה של קליפורניה, קלאפרס), כשלצדם פועלות גם כמה קרנות הון סיכון ישראליות גדולות, דוגמת פיטנגו, ויולה, ו-JVP. המטרה של המכרז היא לשנות את המאזן, אבל הוא גם יוביל לכך שליותר סטארט?אפים יהיה קל יותר לבצע גיוסים.