סכסוך גלוי בין שותפים בסנפי

יום ה', 17 באוקטובר 2019

מלחמת סייבר - הפעם על שליטה וכלכלה.

יונתן למפרט, אריק בנון ורועי שלומן תובעים את שותפיהם לשעבר ב-Senapi.
מסתבר כי סכסוך עסקי בין שותפים בחברת הייטק קטנה הביא אותם לפנות למפקד לשעבר של היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, טל דיליאן - משקיע ודמות מוכרת בתעשיית ההייטק. אך כל העסק עלה על שרטון.
עתה הגיע שלב בית המשפט. בכתב התביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב יונתן למפרט, ורועי שלומן הם טוענים  כי שותפיהם, גיא דוד ועומרי רייטר, גזלו מהם את החברה שהקימו ביחד. 
 
לפני כארבע שנים. למפרט, אריק בנון ושלומן חברו לדוד ורייטר להקמת חברת סנפי (Senapi) העוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים ברשת. השותפים קבעו כי דוד יקבל 35% ממניות החברה וישמש כמנכ"ל, ורייטר יקבל 35% מהמניות וישמש סמנכ"ל טכנולוגיות. למפרט, בנון ושלומן יקבלו כל אחד 9.9% מהמניות. שלומן ישמש כסמנכ"ל מכירות, בעוד שלמפרט ובנון לא ישאו תפקיד רשמי בחברה, אך יפעלו לאיתור עסקאות ולקוחות.
 
לטענת התובעים, יונתן למפרט, ורועי שלומן, בזמן שהם עמדו בהתחייבותם ואיתרו עסקאות שהכניסו לחברה כ?10 מיליון דולר, דוד ורייטר עסקו בהסתרת מידע ובהשתלטות על החברה. כך לטענתם "התאדו"  מיליונים.
 
התובעים טוענים כי לאחר תקופה ארוכה בה פניותיהם לרייטר ודוד לא נענו הם העמידו בפניהם שתי חלופות: שקיפות מלאה או הכנסת משקיע שירכוש חלק מהחברה ויתייחס באופן שווה לכל השותפים. דוד ורייטר הסכימו להכנסת משקיע.
למפרט, בנון ושלומן הציעו מצדם את חברת רייזון כמשקיעה בסנפי, לפי שווי של 15?20 מיליון דולר. דוד ורייטר סירבו להצעה זו והציעו מצדם את דיליאן.
 
דיליאן היה מפקד היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. במהלך שירותו בתפקיד זה נפתחה נגדו חקירת מצ"ח בעניין אי סדרים כלכליים ביחידה, שהביאה את הרמטכ"ל לרשום לו הערה פיקודית. התסבוכת הזו הביאה אותו לפרוש מצה"ל.
על פי ההסכם שהתגבש, למפרט היה אמור לקבל 1.2 מיליון דולר בתמורה למניותיו בסנפי. בנון ושלומן הסכימו לעסקת חליפין של המרת מניותיהם בסנפי במניות חברת אינטלקסה שבשליטת דיליאן.
אך העברת התמורות לא עברה חלק. במאי קיבל שלומן הודעה על הפסקת עבודתו בסנפי. ביוני היו אמורים השלושה לקבל את התמורה עבור מניותיהם, וזה לא קרה.
 
בינתיים גילו השלושה כי באתר אינטלקסה מוצגת סנפי כחלק מקבוצת אינטלקסה ואז הוקפאה כליל.
בתביעה מציינים התובעים שאינם יודעים האם מעשה הגזל היה פרי תכנון מוקדם של כל הנתבעים או ש"עם האוכל בא התיאבון". כך או כך הם מאמינים כי דיליאן רקם את המזימה עם דוד ורייטר במטרה לרוקן את החברה מפעילותה.