המאגר הביומטרי של הודו מסתמן ככישלון

יום ה', 25 בינואר 2018

בעוד שהקמת המאגר הביומטרי של האזרחים  בישראל מתקדם בעצלתיים המאגר ההודי זוכה למתקפות מכל עבר, תלונות משתמשים ואף נטען שגרם למוות.

המאגר הכולל של הודו, אאדהאאר ("אבן התשתית"), נמצא תחת מתקפה בלתי פוסקת, ואחרי השקעה עצומה מצד הממשלה נראה שהיא כושלת לגמרי. המערכת עלתה לכותרות לפני מספר שבועות לאחר שנודע שאפשר לרכוש מידע ביומטרי על משתמשיה בעלות של 8 דולר בלבד. ואולם, היא נמצאת עמוק בבוץ אפילו בלי הבעיה (התמידית) של נוכלות והונאות - ויתכן שאף גרמה למוות.

העיתון "כלכליסט" מציין כי המטרה היתה חיובית: לאסוף את המידע הביומטרי של 1.2 מיליארד אזרחי הודו כדי שאלו מהם שזכאים להטבות ממשלתיות - בעיקר הטבות סעד ומזון - יוכלו לקבל אותן בהנפת יד ובלי בלאגן ביורוקרטי. הממשלה הנוכחית, שהתנגדה בשעתו לפרויקט, הפכה אותו לפרויקט דגל וככזה, רוצה שהוא יוכל לשמש לכל פעולה מול הממשלה וגם לעסקאות פרטיות. זה הגיוני: אם כבר הטבעת מיליארדים באיסוף המידע של המון בני אדם, כדאי שהמערכת תעשה כמה שיותר דברים.

עם זאת, בימים אלה שומע בית המשפט העליון של הודו ערעור נגד המערכת. המתלוננים טוענים שמצד אחד, אאדהאאר משמשת כקולר אלקטרוני, כי היא אוספת המון מידע על המשתמשים בה והממשלה יכולה לדעת איפה כל אזרח בכל רגע נתון; ומצד שני, שהיא דנה אנשים רבים לחרפת רעב. כי מסתבר שעצם העובדה שמישהו רשום במערכת לא מבטיחה שהוא יקבל את קצבת המזון שלו. זאת, בעוד מי שלא רשום הוא טכנית, מת מבחינה אזרחית.

מתנגדי התוכנית טענו שנערה באחת המדינות הכי עניות של הודו מתה בגלל תקלה במאגר הביומטרי: כרטיס קיצוב המזון של משפחתה לא התחבר לאאדהאאר והמסכנה פשוט מתה מרעב. הממשלה, מצידה, מסירה אחריות ואומרת שהנערה בכלל מתה מקדחת. מתנגדי התוכנית ציינו שורה של מקרי מוות דומים.

בגלל כשלי המאגר הביומטרי, הודים רבים עלולים לאבד הקצבות מזון, תשלומים או את הפנסיות שלהם - בדיוק הסוגיות שהמערכת היתה אמורה לפתור. אחת הסיבות לכישלון היא בעיות התשתית במדינה: לא בכל פינה שלה יש חיבור תקין לרשת. אם בעבר יכל קשיש הודי לשלוח את הניירת הנדרשת עם מי מבני משפחתו, עתה הוא נדרש להתייצב בעצמו ולהניח את אצבעו על הסורק הביומטרי.

חוקרים הגיעו למסקנה ששיעור המשפחות שלא מקבלות את ההקצבה או הקצבה שלהן גבוה פי 5 (20%) בכפרים שבהם השימוש באאדהאאר הוא חובה לעומת כפרים שבהם השימוש הוא אופציונלי (4%). הממשלה אומרת שהמטרה של המערכת היא מניעת הונאות; אבל הונאות מעולם לא היו בעיה נפוצה. מוות ברעב, מצד שני, דווקא כן. ישראל, כמובן, איננה הודו. אבל אם מישהו חושב שהמערכת הביומטרית שלנו תתפקד היטב - במיוחד מול קשישים ואוכלוסיות חלשות - הוא לוקה באופטמיות יתר, שעלוה להיות יקרה.